הלב:שלי נקרע עכשיו לגזרים, הבן שלי ואני דיברנו שייתכן שבגלל הגשם אבא שלו לא יבוא מחר לראות אותו ואת אחותו, אמר "יבוא יבוא, לא יבוא לא יבוא, כבר התרגלתי"... דמעות עמדו לי בעיניים, לצערי אבא שלהם עושה מה שבא לו, אבות נלחמים בכל הכח לראות את הילדים שלהם והוא שיש לו את זה חופשי מזלזל, בהתחלה עשה ניתוח, טוב מובן לא בא לקחת אותם חודשיים בערך , אבל כשהיה מאושפז אבא שלי לקח אותם לראות אותו, ואז התחילה הקורונה לא ראו אותו בכלל חודשיים, ואז בא לראות פעם בכמה זמן וחצי שנה לא לקח אליו לשבתות, עכשיו כשנפתח הכל משחק להם כל פעם תירוץ אחר ללמה לא בא, ובמקום לבוא פעמיים בשבוע בא פעם וגם זה לא תמיד, החוצפה זאת, שאפילו לא מודיע להם כשלא מגיע, וילדים כמו ילדים מחכים לראות את אבא שלהם, ועכשיו עם התשובה של הילד יודעת שלא רחוק היום שהם לא יסתכלו לכיוון שלו, ואז יצטער וסביר להניח שיהיה מאוחר מדיי לתקן... אבל זאת כבר בעיה שלו אני סיימתי לחפוות עליו ולהמציא תירוצים בשבילו..
כמו שחשבתי אמר להם שלא מגיע בגלל שגשום...
