בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחדרי ליבי...

"אל תתן לבעיות לדחוף אותך, תן לחלומות להוביל אותך.
כשאתה לא מוצא את הדרך, סלול אחת משלך"




כותבת מה שנמצא אצלי בלב או בדימיון, אפשר לאהוב ולהתחבר ואפשר שלא, מבקשת לכבד.
לפני 5 שנים. יום ראשון, 7 בפברואר 2021 בשעה 13:36

התעייפתי מלרצות את כולם, את הילדים , את ההורים, את החברים ואת הסביבה הקרובה והרחוקה... 

האמת מרגישה מותשת כבר, חסרת אנרגיות וכוחות להילחם במציאות, סוג של הרמתי ידיים ומה שיהיה יהיה..

אתמול הייתה לי מלחמת חורמה עם 2 הילדים, הם החליטו שמורדים בי ובהחלטות שלי, ואמרתי ייתהפך העולם הפעם לא נשברת, עומדת על שלי, וככה היה, החלטתי שלא יצאו מהבית, ולא מעניין אותי כלום.

בגלל שלא מרגישה טוב לא תמיד יש לי כוח להתמודד איתם, ומוותרת כדי למנוע אימותים, אבל הפעם עלו לי כבר בחוצפה שלהם ובכפיות טובה, ואמרתי לא עוד, הכל צריך להשתנות ויפה שעה קודם.. 

כרגע במלחמת שתיקה איתם, מתעלמת מהם לגמרי, נראה מה יילד יום, אבל המצב כמו שהוא עכשיו, לא יכול להמשך, יש גבול גם לסבלנות שלי ולמתיחת הגבולות שלי. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י