שבוע שעבר התחלתי לדבר עם מישהו באיזה קבוצה משותפת בפייס ועברנו לפרטי, ונילי לגמרי...
מדברים בטלפון שעות, וכשאמר שטכנאי מחשבים אמרתי שבדיוק צריכה אחד, קבענו שיגיע לפה לקחת את המחשב, הגיע באמת, היה כמה שעות שצחקנו ודיברנו בהם ולקח אותו איתו, המשכנו לדבר עוד בטלפון, בשישי נסע עם אחיו למלון, כל הדרך מתכתב איתי, שולח תמונות, ככה גם בשבת במלון, כל היום מדבר איתי, כשחזר גם כמובן ושהגיע הבייתה התפנה לתיקון המחשב תוך כדי שיחות איתי בטלפון, בראשון הגיע לפה והביא אותו, שילמתי לו כמובן, כי עבודה זאת עבודה ויצא מפה דיברנו עוד קצת ופתאום נעלם, שלחתי הודעה רק בערב ענה ואמר שיום ארוך נמצא עם אנשים ידבר איתי בבוקר, אמרתי סבבה...
הבוקר באמת התקשר ואמר שמצטער שנעלם אתמול, אבל חייב לספר לי משהו, אמרתי שוט, אמר כשהיה במערכת יחסים בשנה וחצי האחרונות ולפני שבועיים נפרדו, שלשום התקשרה אליו וקבעו להיפגש אתמול, וזהו הם חזרו, אמרתי אוקיי, אמר התלבטתי אתמול בבוקר אם לספר לך, אבל אמרתי חבל ואם לא יצא כלום איתה? אז למה להגיד לך?
אמרתי לא הבנתי מה נראה לך אני באולד למישהו? אמר לא רציתי לקלקל איתך, ואם לא הייתי חוזר עליה, תחושת בחילה עלתה לי בפה, כאילו באמת? כמה גועל אפשר להיות??
איחלתי בהצלחה ואמרתי ביי...
אמר אנחנו חברים, אם תצטרכי משהו תיפני, אמרתי לא יקרה אבל סבבה...
ואני במחשבה, באמת עד כדי כך אין אמון וכנות בעולם הזה? למה לשקר? למה להתנהג ככה?
למה????
