מחדרי ליבי...

אוף רק עכשיו קלטתי, השנה לא אוכל ללכת לכותל לסליחות, בגלל הרגל והגב, וגם בגלל שלא יכולה ללכת כל כך, וזה המון ללכת...

שנה שעברה בגלל הקורונה לא התאפשר, והבטחתי לעצמי שחד פעמ

, זה נותן לי המון כוחות להתמודד עם דברים, ובכלל בכל תחומי החיים.

תמיד כשמגיעה לירושלים, משהו משתנה בי, האויר שונה והתרגשות מציפה אותי.

אז על אחת כמה וכמה בזמן הסליחות, שהכל מסביב עם הרגשת קודשה, כולם ביחד מתפללים ומבקשים מחילה, הרגשה שונה ומיוחדת אין ספק... 

הלוואי ואצליח, ואם לא אצפה לשנה הבאה...