מחדרי ליבי...

כן בימים כאלה שקר בחוץ וסגרירי, מודה יש געגוע לביחד, אבל כמה שיש, לא מוכנה להתפשר לרגע...

מספיק התפשרתי בעבר, היום כבר לא, מעדיפה את הלבד, שלא פשוט בכלל, מודה...

בטח כשמרגישה לא במלוא אוני ועדיין, צריכה משהו שנכון לי... 

מישהו שיבין ויכיל אותי ואני אותו, מישהו עם סבלנות וסובלנות, כי כולנו בני אדם ומדי פעם טועים...

אז כן יש געגוע לביחד, ומקווה למצוא, בנתיים, נהנת ממה שיש, בשאיפה לבאות...