מתגעגעת לקלילות ולימים שלפני, וכשאמרת אני בדרך תתכונני, ואז חייב להוסיף סידרת את הבית?
ואני כן בערך, נווו תתמקד בי עזוב את הבית.
אתה אוהב שאני מחכה לך במיטה על 4 ומה שצריך מונח ליד, ואני תמיד מותחת את זה כדי להתגרות בך, שומעת שנכנס ומתפשט (שמת לב שאנחנו תמיד ערומים כשיחד גם כשסתם מדברים) אז לוקחת ספר ביד או משחקת בטלפון ומחייכת אליך ברשעות כי יודעת מה תעולל לי תיכף כי לא צייתתי.
סשן אחרון, או לפניו, היו פה נרות ציבעוניים וקישטת לי את הגוף כיצירת אומנות, קשרת כמו שאוהבת את החזה , וקישטת כמו שאוהבת עוד יותר...
כן מתה על הסימני אהבה שאתה אוהב להשאיר עליי.
אבל שנינו יודעים איך הכי אוהבת שמסמן אותי כל פעם מחדש, מבפנים כששואג לתוכי את הסיפוק שלך.
מתגעגעת לימים כתיקונם, שהדאגה שלי הייתה מה לובשת כשיוצאת או איזה צבע לק ג'ל לעשות.
הכל נראה כל כך רחוק עכשיו, זיכרון יישן ורחוק.
לפני 4 שנים. 27 במרץ 2020 בשעה 22:31