לפני 4 שנים. 8 באפריל 2020 בשעה 18:50
ניסיתי קצת לתת הם מהמורשת, כן גם צחקו בבן זומא, כמו כולנו מגיל אפס, היה לי עצוב ונחנקתי וירדו לי דמעות כששרנו את מה נשתנה לכבוד החיילים, אז השנה שונה מכל מה שהכרתי אי פעם, וזה גרם לי למועקה בלב, אנחנו לומדים להעריך רק כשאין.
פתאום השולחן ריק ולא כמו בכל חג, כשכל המשפחה המורחבת מסיבה סביב שולחן החג, אבל אז הסתכלתי על הילדים, ואמרתי תודה לה' שיש לי אותם איתי בחג ובכלל, אז עם חיוך מאחלת לכולם חג פסח שמח וכשר ושנדע במהרה ימים טובים יותר.. אמן
