גם זו דרך לתקשר

תיאוריות לינגוויסטיות (לא הפסטה, השניה) שפיתחתי בעצמי טוענת שמילת הסתירה ׳אם׳ לא במקרה תואמת את מילת התואר של מנחיתת הסטירה ׳אם׳.

הספק המולד מלווה אותנו ברגע היציאה וקורא לנו לתהות: אולי יש דרך אחרת? אולי הצדק המוחלט נמצא רק בפנים, וכל ניסיון לצאת ולחפש צדק במקומות אחרים רק יביא חורבן? 

ההגנה, הבריאה, האהוב, המובן, נמצאים כולם במקום בו התחלת ואליו תשוב. לא במסלולים או שיאים או ריגושים עליהם רק יכולת לדמיין. כי אינך אם. וכאשר תהפכו יום אחד לאם, לקול חושש שמסתכל בבריאה ומטיל לעברה ספק שאותו יוכלו לנשוא רק בזוגות (או יותר..) תרגישו את סגירת המעגל המניחה את הנפש.

ועכשיו אחרי שכתבתי כל כך הרבה זבל אני צריך מקלחת ביי

נראה לי תיקנתי את המשפט המקורי. וזהו אני צריך לצאת אין לי זמן לכתוב היום כי אני צריך לכתוב וגם את זה אני לא עושה.

הסנגוריה הפרטית בתדהמה לאחר שנער צעיר החל להתכווח עם עוברים שלא ישובו על נושאים שאין לו ולהם פרוטה מושקעת בהם. הויכוחים עוררו את חמתם של הרשויות המקומיות שלא יכלו כלל להתערב בויכוח או לגשר בין צדדיו. אצבעותיו של קלדן העיתון סירבו לתמלל או שמא יראו לתמלל את צווחות המתווכחים. 

אם כך נדמה שדבר לא קרה ואיש לא נפגע מלבד אותם צרודים שנהנים ודאי מכוס תה ועוגיה רכה על ניצחונם המובטח. 

בסביבה רוויית גינונים

היא כח בלתי נראה

מלכת הכוכב

רחוקה שנות אור

שורפת את סבלנותי

מייבשת את גרוני

מלטפת את יגוני

ובלי לכווץ אף גיד

מושכת

ותאמין לי שאתה לא רוצה שהשוטר יאונן לך.

אז בבקשה, תמצא את הזמן, אפילו עכשיו במשרד. לך לאיזו פינה שקטה, שים מחשבות טובות ותעצור את השוטר מלבוא.

אנשים שמנהלים סמול טוק באופן קבוע גם מתאמנים עליו בראש ימים לפני או שזה בא בטבעיות?

איכשהו מצאנו כוחות

איכשהו מצאנו אחת את השני

ואיכשהו נמצא גם את המחר

איך נפלתי שוב לתוך עצמי, כשכל המטרה היתה להיפתח אלייך

איך הרשתי לנו להיות הגרסה הלא מוצלחת שלנו

איך משכתי אותנו לחריצי הספה במקום להתעורר ממנה

איך שתקתי כשהמחשבות נדחסות בראש שלך במקום למלא את חלל החדר

איך חיכיתי לדמעות

איך אני מתחרט עליהן

הדרך הקלה להירשם בספרי ההיסטוריה היא לחצות גבולות.