גם זו דרך לתקשר

מרגיש לי שככל שאני לא אומר את זה מוקדם יותר, אני חי בתוך שקר עד שתהיה לי הזדמנות לספר.

ככל שהמדיום האינטרנטי דומה יותר ויותר למח האנושי, אנחנו סולדים ממנו יותר.

במקום שזה יהיה כלי פשוט ונחמד ל"מחקר" זה מנסה להיות החיים עצמם.

וזה קצת מביך. לראות את הדמות במראה מנסה לצאת החוצה.

הקושי בלהביא את עצמי למציאות מתחיל במחשבה שאני רק מחשבה. שהיא מופרדת כל כך מהמציאות שבקושי הדף יכול לגשר על הפער ואפילו אין לי סבלנות לשבת ולכתוב אותה, אז אני רק חושב אותה.

והנה הבריחה הראשונה שלנו, המחשבות הפרטיות שזולגות למציאות בטיפות בעודנו מנסים לסתום את החורים. חס וחלילה שלא תהיה הצפה של המחשבות שלנו מן הפרט אל הכלל, שלא ידעו, שלא ידעו, שלא ידעו. שלא תהיה תהייה ולא תתגבש דעה. 

ומה ישאר? רק מחשבה, שמחכה להפוך לאמת.

אין לי קעקועים. אין לי מילים שאני יכול להתחייב להן.

מה יש לי? מה זה התחביב הזה לחפש מנטרות חדשות במקום לבחור באחת? למי זה טוב?

ואני אמשיך לשתף אותו עד שיימאס לכולנו

מהתבוננותי בנשות העולם עד כה, מה שמכונה נסיכה מאוד הטייפ שלי. הבעיה עד כה היא שנסיכות טובות וחזקות עד שהן צריכות להוציא עצבים ולהפגין צד ״מכוער״  ואז מתגלה שבכלל לא שלטו גם ביופי שלהן, פשוט נתנו לאחרים לנצל אותו. 

אז אני תוהה ואמשיך לחפש, נסיכה שיודעת לכעוס יפה. 

חשבתי לכתוב משהו. 

במקום זה אנסה לעשות משהו. 

אולי אכתוב עליו אחר כך. 

יש לי שני לילות בפריז. אחד מהם יהיה הופעה, השני יהיה? איפה תמליצו?

אני באמת שואל. כי כרגע שניהם מרגישים מאוד דומים ואני בטוח שיש הבדל שאני לא רואה.