גם זו דרך לתקשר

לאאאאאאאאאאא יתכן שיצור שאינו אנושי (יש שיגיד אינושי) מעבד רגשות כמוך. הפחדים שונים, הכמיהות שונות ולכן כל פלטת הרגשות עובדת ומופעלת בצורה אחרת לגמרי.

לא הייתי מגדיר חוסר אנושיות כחפץ דומם, אולי תת אדם, ייתכן חיה (מחמד אם נחמד). פשוט יצור שהכוונות שלו כל כך שקופות, שהוא לא אנושי. 

מחשבה שתמשיך ביום אחר.

אנשים חושבים שלדחות דבר מה זה עניין פשוט. ואכן כך כשמדובר בלדחות משימה אחת, אפילו אם לתקופה ארוכה. 

אבל להיות דוחה, לא כהסחה, אלא שליחות, זו משימה מורכבת מורכבת הדורשת דייקנות ותזמון וכושר אלתור שרק הם מאפשרים לדחייה להמשיך ולקץ להתאחר.

אם פגשת בדחיין מהסוג הזה וניסית להבין את קו המחשבה, תראו שנקודת הסיום היא בכלל לא העניין. לגמור מטלה זה העונש. לסמן וי זו התחמקות וכשהסלע שנדחף במעלה ההר מתגלגל מטה, הוא טופח על שכמו של הדחיין ומעודד אותו לחזור ולהמשיך באותה הדרך. באמונה שככה יגיע הנצח.

ומה בחיים האמיתיים עושים עם השטויות שאני מגבב? איך נגאל את הדחיין ואת עצמנו? נשתמש בו, נהיה לו לסלע הנישא אל הפסגה ונרמוס את גבו כשיגיע העת. נהיה איתנים מול הטבע ונתרפס בידי האנוש שנואש רק להמשיך לדחוף ולדחות ולהיות.

*ההמלצות והתיאורים של הכותב מבוססים על חמש שניות של בהייה בציצים ברמזור שהדליקו את המחשבות הנ״ל. יש לקחת אותן בערבון מוגבל. יש לבהות בציצים לפני קריאת הפוסט. אם ברצונך לבהות בפין זה יהיה נטו נחמד אבל לא ישפיע על חוויית הקריאה. ניתן לבהות בציצים/פין של עצמך אבל צריך להתוודות על זה בתגובות. טלח 

הם ישמשו אותנו במלחמה העתידית נגד הרובוטים

למה אי אפשר להתאהב מתחת לגשר? 

פעם היתה פה אדמה שאין לה תקרה ושום תקרית לא יצרה תקר באף נשיקה.

היום יש פה גשר. גג חוסם שמיים לאחד ומדרכה של חלומות לאחר.

אני כאן כדי להישאר. זהו ביתי ולא מעבר.

שלב נוסף בדרך, למעלה או למטה זה פחות רלוונטי, כי את כף רגלי, כן, רק אחת, תרגישו לשניה בודדה ואולי פחות. יש מצב שלא תדעו בכלל שהשתמשתי בך כדי להביא את עצמי למקום אחר.

העיקר, לא להישאר בחדר המדרגות. 

ההתקדמות הטכנולוגית שקרח עושה במאה השנים האחרונות והיכולת לשנע אותו ולשמר אותו בקלות מלחיצה אותי.

למה הוא עושה את זה? למה אנחנו כל כך משבעים לקרח בקרבתנו? מה האינטרס שלו?? 

כמו החיטה לפניו, אני חושש שאולי גם הוא מבקש שנעבוד אותו לנצח במקום להיות חלק מהטבע.

כאלה דיוות המשאבים האלה.

בזמן שאתה מלטש בראשך כותרות עיתונים שלעולם לא יודפסו

היא חורטת את גורלך בפרחים, מנסה להחליט אם יש ראוי אחר, פחות או יותר 

לפעמים אני שולט בלי רצונות ולעיתים נשלט מלא תנאים

עכשיו אני עם 1% בסוללה אז אסיים לכתוב לפני שיכ

חבר טוב מאוד שבימים אחרים היה נקרא הכי טוב התארס עד שבוע אז היום נציין את זה ונשמח בחלקו כמיטב המסורת של לחייך בשביל אחרים כי נראה לי שזה מה שהם מצפים שאעשה.

וזה למה אני נהנה פה אתכן במקום בו חיוך יכול להביע סבל.

כבר חשבתי בשבילך, לפני שתספיקי לפתוח פה. 

*נערך. היתה פה זימה אבל ניקיתי