לכל אחד יש קצב מחשבה אחר.
הציפייה שלנו מעצמנו לאורך השנים היא ללמוד לחשוב בצורה המיטיבה איתנו. וזה יכול להשתנות בגלל עזרים חיצוניים או תהפוכות רגשיות, או להישאר קבוע עד זקנה.
בתור אדם שיודע שחושב יותר מידי ולא נותן מנוחה למחשבות שלו, ניסיתי להגיד לעצמי מידי פעם שאולי אני צריך להתרכז במחשבה מסוימת יותר זמן כדי לתת לה בטחון, במקום להכניס עוד ועוד מחשבות.
אני מניח שמי שקורא את זה אומר לעצמו תו"כ כמה זה שטויות. כי מה שהיה חסר, וגיליתי זה שפשוט היו חסרות מילים לתחושות שבין התחושות, חוסר היכולית להסביר את אותם הרגעים שבהם מחשבה טרדה אותי, הטריד אותי. אז למדתי לקרוא בין השורות, ועכשיו אני לומד לחשוב בין המחשבות.
רעיון:
במקום לראות חדשות כל היום, בערב תבקשו מצ'אט גיפיטי שיסכם לכם את אירועי היום בצורה של ספר מהז'אנר המועדף עליכם.
ותראו כמה מילים אפשר להכניס באירועים שמשאירים אותנו חסרי מילים.
אני מצטער שאני מתנצל, אבל אני לא יכול לכתוב כל כך הרבה שטויות בלי שלפחות תקבלו קצת תוכן