גם זו דרך לתקשר

הבלדה לדיילת בבלונד/ אלמוני

כאחד שגדל על ברכי העברית,

ולמד לעוף עם כנפי האנגלית.

תריסר השעות ברחם המטוס, לצידך,

נהיו למושא תשוקותיי.

מדי השירות שאפפו קימורייך,

כבשו את עיניי ככידונים בוערים בדגל.

בכל פסיעה בין ציון לגולה,

נכנעתי לחלל האינסופי בין רגלייך

שהתמסרו בתשוקתי ללא נחת.

התקווה בליבי, שלעולם לא נגיע.

דקות בודדות בחוסר נוחיות עמדו מלכת,

ואת עמדת כמלכה מעל צוהר האסלה.

בלחישה סמוקה הנפת את בלוריתי,

והורמתי עד מעל העננים,

והוקסמתי עד שכרון חושים,

והופנטתי כאחרון המצביעים.

במהרה חיי נכנסו לכיס אווירך.

ודרכינו הצטלבו שלא במקרה,

כדי שאסניף ולו עוד פעם אחת

את השובל המבושם והמבעבע,

שפיזרת בנקמנות מחושבת.

אלומה נאמנה של אור מחווירה

את פניי האחוזות של קיסר במנוסה.

מנסה להציץ בך מבעד לעשן,

לשמוע את קול הצפר דע את רוחי,

מאלחש את חושיי בכמיהה,

ורותק אותי ביופייך המכושף.

הוווו שרה!

מה עוללה תשוקתנו?

מדוע ביעבעה תאוותנו?

לאן יטפסו מהוותינו?

למען אותה אהבה

שבין ציון לגולה.