גם זו דרך לתקשר

כל אחת ואחד לוקח משהו מהיקום. בבסיס, את החמצן, האור, המרחב. ונותן בתמורה את הבסיס, חום, צל, השתקפות.

מעטים יסתפקו בחבילת הבסיס, איזה גורו פעם במאות שנים יכול להפיג הנאה מההצעה הזו.

ובשלב הזה תופיע המשימה הראשונה שלך, לבקש את מה שנפשך חפצה בו, ולקוות שהצד השני יענה להצעה בחיוב, אם זה בחליפין של תמורה או יחסים ישנה את העסקה מעט אבל התנאי הראשוני יתקיים, שנינו מסכימים.

האופציה השניה נשמעת פשוטה יותר. להשתמש באחד מהאיברים שקיבלתי ולנכס לעצמי את משאלת הלב, להחליט עבור שני הצדדים שהבחירה שלי עדיפה לקולקטיב והסכמה אינה גורם רלוונטי למימוש העסקה.

מעטים יסתפקו במשימה הראשונה, ״זה לא כזה פשוט״ הם יצעקו לאור היום, ויוסיפו עצים למדורה.

וככה יבקשו לקחת.

בכח שאינו נראה, בסיפור שלא נשמע, בחופש שלא ניתן.

מה רציתי להגיד? אה כן. גם לי יש זקפה.