גם זו דרך לתקשר

תיאוריות לינגוויסטיות (לא הפסטה, השניה) שפיתחתי בעצמי טוענת שמילת הסתירה ׳אם׳ לא במקרה תואמת את מילת התואר של מנחיתת הסטירה ׳אם׳.

הספק המולד מלווה אותנו ברגע היציאה וקורא לנו לתהות: אולי יש דרך אחרת? אולי הצדק המוחלט נמצא רק בפנים, וכל ניסיון לצאת ולחפש צדק במקומות אחרים רק יביא חורבן? 

ההגנה, הבריאה, האהוב, המובן, נמצאים כולם במקום בו התחלת ואליו תשוב. לא במסלולים או שיאים או ריגושים עליהם רק יכולת לדמיין. כי אינך אם. וכאשר תהפכו יום אחד לאם, לקול חושש שמסתכל בבריאה ומטיל לעברה ספק שאותו יוכלו לנשוא רק בזוגות (או יותר..) תרגישו את סגירת המעגל המניחה את הנפש.

ועכשיו אחרי שכתבתי כל כך הרבה זבל אני צריך מקלחת ביי