|
|
|
סבא יקר שלי
סבא אהוב נפשי
אב לי היית, וכותל, וחומה
אני לא רוצה להבין,
אפילו לא מנסה...
אהבתך ודאגתך היו לי כמים ולחם
שמך נישא מעל בהילת קדושה,
יושרך ומנהגיך הם מופת לכל
תומתך אור לנתיבותי ונר לרגלי
כי תפארתך תישאר חקוקה בלבי לנצח
נוח על משכבך בשלום
ינעמו לך רגבי האדמה
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
מנשקת את זכרונך
א'
שבוע קשה עבר על שס"ק,
רצוף תהפוכות
והתהפכויות על המדרכה+ אורטופד+צילומי רנטגן+חבישות וגבס
וסוף סוף תחילת לימודים
(המורה למתמטיקה בטוח מלכה והמורה לאנגלית שיפחה על בליינד)
אני אוהבת מישהו חדש
אהבה כזו מוזרה
בלי פרפרים וחארטות
רק משהו הכי נקי ממקום של בגרות
מישהו שחיזר כמו ציפור אהבה
והמתין בסבלנות עד לרגע שבו אני אבחר לתת את לבי לו
וכולם מכירים
אבל בשבילי הוא סודי ואינטימי.
סוד כמוס...
פרחים בקנה
ובאמבטיה של שבת התפנקתי לי עם מלחים צבעוניים וריחניים
וקרם גוף פצצה
ובגדים נקיים וריחניים
ורק הרגל עוד כואבת לי
פורטת באצבעות תווים על המקלדת
עיניים עייפות וטרוטות
אני מותשת
רק להאסף לתוך חיבוק ענקי
לקבל חום מגוף אחר
זר או מוכר, לפעמים נדמה שאין הבדל
רק להביט בעיניים שמולי
ואם הן ריקניות, הרעב שלי כבר ימלא אותן בתוכן
הדמיון שלי מספיק להכיל את כל המאוויים אפילו בבובה.
אם תהיה דחליל אני אמלא בך מוח
אם תהיה אריה פחדן אני אפיח בך אומץ
אם תהיה איש של פח, אני אשכנע את עצמי שאתה אוהב
כאילו כלום, כאילו הכל
}{
שבת שלום
שס"ק
סיכום שבוע:
מיליון פינוקים אצל ממינה שלי, מסיכות וקרמים ואהבה וצחוקיה
1 עבודה דנדשה
1 דוד מים חדש
1 אכזבה נוספת ממך
1 פגישה מפתיעה
2 פעמיים אמרת שאתה אוהב אותי
1 ציפורן שבורה מהמכות שנתתי לך
5000 ש"ח באוברדראפט
יותר מדי דמעות...
1 אחיינית חדשה לדודה שס"ק
לא מבינה את זה למרות שזה די ברור
כל כך הרבה ניגודים
אמת (ושקר)
אהבה (ושנאה)
אמון (ובגידה)
זר (ומוכר ועדיין זר)
מלאך (ושטן)
קרוב (ורחוק)
בטוחה (וטועה)
קונטרס !
איך זה יכול להיות
ובעצם, האם יכול להיות אחרת?
ולמה, ומדוע?
ולמה ומדוע זה ממשיך להעסיק אותי כל כך..
אוחז בכנף גלימתי בידך
ובידך האחרת דחפת והדפת אותי מעליך
תלוש כבר את שוליה, אתה מעכב אותי.
לא משנה לי כבר, באת כי התגעגעת...
קוראים לזה תאווה, זו לא אהבה.
קוראים לזה יצרים, אלו לא רגשות.
מהתהום הזו שהולכת אותי אליה
קמתי מחוזקת, מעודדת
תתפלא, אני יכולה בלעדיך,
וטוב לי עכשיו, הסתיו שלי עבר
עכשיו אני פורחת, מלבלבת.
תהליך כזה של זיקוק
וטיהור
לא מסתובבת עם מחנק בגרון
הוודאות, היציבות והידיעה
יש יתרונות בלהיות לבד
התגעגעתי אלי
הכרתי מפלצת בדמות מלאך
המלאך שהכרתי הפך לשטן
איך עברת כזו מטמורפוזה?
ואולי לא בך השינוי , כי אם בהתפקחותי מעיוורון?
כמה רציתי להאמין לתחינותיך ולמילותיך הריקות מתוכן.
ושוב אני מתבדה.
ומתבזה
אינטואיציה חזקה מאוד
חוסר אמון וזהירות אין קץ.
פיך מפיק מרגלית מטונפת.
שקרים למכביר
גסות רוח וכפיות טובה,
הרסת כל חלקת אלוהים בינינו.
אם אתמול עוד יכולתי לדמות סליחתי,
היום כבר נחרצתי, נחרצה דעתי.
גם אני עוברת מטמורפוזה,
גם לבי
עכשיו תורי לאהוב אותי
האהבה שלי דומה לאישה סחוטה שניכרים בה סימני יופי אבוד
אם יחטטו ימצאו את יופיה מתחת לקמטי הזמן
געגוע מר ואיתו זכרונות, המון זכרונות
חלקם יפים וחלקם לא
ועולות בי דמעות, פעם של התרגשות ופעם של עלבון
אתה מבקש בכל לבך את סליחתי ומחילתי
ואינני יודעת האם די בשאריות האהבה האלו כדי לסלוח
אמרת שאתה חוזר בך מהכל
שאתה מצטער
אך מי ערב לי, או ללבי השותת?
שלד גווית הקודש בינינו, האם תוכל להפיח בו רוח?
חלק בי חסר אותך, הלא הפכת לחלק ממני,
חסרונך כואב לי כמו גדם של איבר, כאב פאנטום אכזר
בלילה נרטב לי הכר ממישוש עקר של חציה השניה של המיטה
וקר הסדין, וקר לי בלב
ודמעות אש בוערות על לחיי,
וחלק בי מתנגד כל כך
בכתובת אש ענקית : "הישמרי לך, היזהרי !"
לא תעמדי באכזבה נוספת,
השברון והעלבון יהיו קשים מנשוא
וראשי כבר מתפוצץ ממחשבה
ומשקילה
והשוואה
איך אדע לאן תכריע הכף
האם טובתך תהא טובתי?
האם המרחק לא הפך רב מדי?
קיבלתי את השרביט מחברה יקרה וזה הבלוג שלה :
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=8799
כמה דברים שלא כולם יודעים עלי:
1.אני פריקית של השפה העברית, מכורה למילים והגייתן,
יש לי ליד המיטה 4 כרכים של מילון אבן שושן החדש.
ומכן נובע הבוז שלי כלפי אנשים שכותבים בשגיאות כתיב.
2. יש לי קעקוע גדול של צ'יף אינדיאני בגב התחתון, הוא מסמל בשבילי הישרדות, רוח איתנה, וחיבור האדם עם הטבע.
3. יש לי שתי חיות מחמד, הראשונה בהן היא צפרדע ירקרקה העונה לשם קרמיט, והשניה היא כלב מסוג רועה גרמני, העונה לשם "סטאלוס", כלב טיפש ומקסים...
4. "אני נורא בכיינית" - ציטוט מדוייק של חברה טובה שלי נעמה 26 שכל כך נכון גם לגבי..
5. אני קנאית וקרציית על - תשאלו את קרמיט.
6. אני טובת לב ומאוד פגיעה ורגישה. ויחד אם זאת אני "רשעית" כמו שאמא שלי אומרת.
7. התחנכתי בקיבוץ יד- מרדכי והייתי ילדת חוץ בקיבוץ זיקים, זהו מחוז ילדותי.
8. התחלתי את דרכי בצה"ל כסמב"צית באוגדת אילת ,
וסיימתי את שירותי הצבאי כמפקדת ימ"מ קצינים של מז"י.
נשמע נורא מרתק נכון? האמת שזהו תפקיד שלישותי גרידא .
בלוגים שאני אוהבת במיוחד:
*איך לא? הבלוג של נשמה וכפרה המהממות. שאין לי מושג האם הן יציר דמיונו של מישהו או אמיתיות, אבל יש בו משהו אמיתי, עממי, חם ומרגש. הן מצחיקות אותי תמיד.
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=14021
*את הבלוג של נשמה וכפרה חייבים לקרוא בו זמנית עם הבלוג של מומו וז'קי מהתקווה. הלא הם הפטרונים של השתיים ומנקודת מבטם הכל נהיה ברור ונהיר...
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=14011
*כותבת מדהימה, שכותבת וחורזת באמצעות אותיות ומיליםמחרוזות אהבה מרהיבות. ניחשתם? נכון , זוהי domme !
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=3810
* נמש הרכה, הכנה, האמיתית.
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=11317
** את השרביט אני מעבירה באהבה ל- queencie , כותבת בחסד, מדהימה ביכולות הנגיעה ,
שהתברכה בכישרון גדול. רק חבל שמזמן לא עידכנה את הבלוג. אני באופן אישי מתגעגעת.
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=11788
חג שמח לכולם.
ממני
שס"ק
נ.ב
*בקרוב אוסיף לכתוב פה, אני קצת עסוקה לאחרונה ובאה רק לגיחות קצרות.
איטי, רך, מתחשב
מנגינה של נשימות, ומילים שכבר שכחתי...
זה היה כמו חלום שנשכח,
לשמוע את המילים " אני אוהב אותך "
גם אם נאמרו בלחש, עדיין הן מהדהדות בראשי
אהבנו בחושך, כמו שאהבנו באור
אתה המיסתורי שלי, אני גלויה לך.
אתה הזר המוכר שלי
מבט תמים ירוק כחול. מבט עצוב בחום.
קצב אחר
שינוי
ריקוד של שניים בלב אחד
מפרפר אמנם... אבל עדיין פועם
זה ההבדל בין לתנות אהבים לסתם סקס
אהבה חדשה - ישנה . מתחדשת וגוועת חולופות
פתאום הידיים שלך מפתיעות,
לא עוד מגע גס, אלא לטיפה וחיבוק
וכובד משקל גופינו הופך לסגולי ושולי.
ואולי זו רק הזיה
שוגה בדמיונות ?
הייתי כחולמת ? וכמה נורא להתעורר לבוקר אחר
של שגרה
ועבודה
ופיח ועשן...
אוהבת הכי בעולם
אני
