נמאס לי מהשאלה הזאת !
מספיק !
מה כבר יכול להיות בחג?
אותו אוכל,
אותו תפוח מסריח בדבש,
אותם רימונים מעצבנים ,
אותם סלטים חסה ומיונז וסלק..
אותו מפגש דודים דודות מתיש
אותם תינוקות צווחניים
אז מספיק לשאול "איך היה בחג?"
נתזים של אהבה
כתיבת המחשבה , הרגש, פעם הגיון צרוף ופעם שברי הטרוף... על הגבול הזה אנו פוסעים .אני כמובן אשמח לתגובות, זה החלק הכיפי, לדעת שנגעתי, שריגשתי, שישנה הזדהות.
אוהבת את כולם,
}{
אור ואהבה
שס"ק
יומיים. געגוע.
איזה השתוללות אתמול. איזה חיבוק
נשיקת דבש, מתוקה מתוקה
שובע וסיפוק
ואחר כך שובע וסיפוק
שיבאס ריגל נקי,
איזו מוזיקה, כאילו פועמת בתוכי,
מתמזגת עם קצב פעימות הלב
כאילו חלק ממני
ואיך רקדנו
חיוך מלא שיניים
צמודים קרוב קרוב
דולצ'ה גבאנה וקרולינה הררה.
הריח הזה... אלוהי!
פתאום גשם. טיפה נשרה לי ליד העין
כאילו שנפתחו השמיים
ואחר כך חשבתי לעצמי שזה אפילו לא שמינית ממה שאני מבקשת לעצמי, אז חתכתי
פשוט בזמן האחרון קיבלתי אומץ להסתכל לחיים בעיניים
למה? כי אני יכולה לעשות מה שבא לי !
חחחחחחחח אין כמו חופשששששששש
*************************************************************************
תודה לגודיס המדהימה והאלוהית ולמכורונת הפצצה על ברכות השנה הטובה
אתן חברות מצויינות !
מאחלת לכן שנה טובה הכי טובה שיש
שנת שגשוג ופריחה
שנה של הצלחה וברכה
שנה של שמחה וצחוק
אור גדול ואהבה שתציף לכן את העיניים בברק
ואת כל הדברים הטובים שהיקום יכול להציע לנו
את כל אשר מבקש לבכן
אוהבת }{ שס"ק
היום יש לי תור במספרה לצבע + פן..
כדאי לי לגזור פונינט???
אוטוטו מתחילה שנה חדשה.
השנה הזו הייתה אחת השנים הכי טובות שהיו לי, אם לא הטובה מהן.
היו לי אמנם אכזבות, ושברון לב, ושלושה אנשים שאהבתי מאוד מתו לי
אבל השנה הזו אופיינה בצמיחה, ובגרות, ואומץ רב.
וכוח לצעוד קדימה, להתפתח ולגדול.
שנה של הרחבת אופקים, והרחבת מעגל החברים.
שנה של צמצום מידת המכנסיים
שנה של אמת, התמודדות מתמדת עם ה"מצב"
של ויתורים ותשלום וסגירת חשבון.
מאחלת לכולם שנה טובה כזו לפחות.
ולעצמי שנה לא פחות טובה מזו.
המשך יבוא..
מה שהלך פה.. דליי מים נשפכו
בקבוקים
עניינים..
אני חיה בהארלם !
מזל שיש חברים... אחרי התקלות עם משפחת בתחת
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=14011
רומנטיקה זה Best !!!!!!!!!!!
: ישי לוי
מילים: לא ידוע
לחן: רמי ברזל
הייתי יכול למות למענך
האהבה אמונתי ואת עיקרה היחיד
את מפעימה אותי בעוצמה
שאיני יכול לה איני יכול לנשום בלעדייך
בשבילי את השער לגן עדן
למענך אוותר על התהילה על היצירה על הכל
הייתי יכול למות למענך
האהבה אמונתי ואת עיקרה היחיד
את מפעימה אותי בעוצמה
שאיני יכול לה איני יכול לנשום בלעדייך
בשבילי את השער לגן עדן...
אני מתה על השיר הזה.
הוא מזכיר לי תקופה.
תקופה אחרת. תקופת העיוורון. התמימות. תקופה שבה הייתי"ילדה".
נאלצתי לגדול...
שבוע טוב,
}}}{{{{
שס"ק
אך, איזה סוכריה המרוקו הזה
בכלל, מזל שהמציאו אותם.
הוא מתגלגל מצחוק כשאני קוראת לו ככה
נתן לי "מתנה", עד עכשיו אני רועדת
איזה אלוף !
חשבתי שעוד רגע מתפוצץ לי משו בפנים
יאמי,
ואיזה ריח טוב יש לו
כמו של תינוק..
גררר
וגם משו בקודקוד
מדבר כמו שצריך, לעניין, מצחיק.
ויודע לגעת, בדיוק המגע הטוב,
לא חזק ולא חלש ולא מהר ולא לאט
ולשון מדוייקת, כבדה, רחבה, חמה, לא מהססת
לא "מעצבנת את ה.."
אוחחחחח
:)))
נתזים של אהבה, היכוני בתודעה: דמעות, הן לא רק צער...
לפעמים הן אושר גדול,
לפעמים תדהמה
לפעמים הן ברכה.
הדמעות של עכשיו הן הכל.
הדמעות האלו, הן תודה...
לספור חודשיים מהיום. חודש + חודש.
ואז, או כן אז, יגיע הרגע הכי מאושר בשלב זה של חיי.
ולא, לא לידה ולא חתונה...
עדיין לא.
בחודשיים הקרובים : בית עבודה לימודים וזהו.
חוץ מאחותי האלוהית אפח'ד לא יראה אותי 😄
הסבל הזה ישתלם לי,
ואני לומדת היטב את השיעור הזה, ככה שלא יהיה לי מבחן חוזר.
בינתיים, המלאי של הבוקר:
סקלפל, אזמל, בורג כירורגי, סקשן
3 זריקות הרדמה
- 3 XXXXX
-הרבה הרבה דם של שס"ק
+17 תפרים
+כאבי תופת
+תקווה גדולה וציפיה.