בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נתזים של אהבה

כתיבת המחשבה , הרגש, פעם הגיון צרוף ופעם שברי הטרוף... על הגבול הזה אנו פוסעים .


אני כמובן אשמח לתגובות, זה החלק הכיפי, לדעת שנגעתי, שריגשתי, שישנה הזדהות.
אוהבת את כולם,
}{
אור ואהבה

שס"ק
לפני 18 שנים. 9 באפריל 2006 בשעה 6:35

מתגעגת נורא
יש בי מן חלל נוראי
אוהבת ומתגעגעת
הלב שלי מתכווץ ומדמם
אוהבת ושונאת
וסולחת ונוטרת טינה
הדלת סגורה, זה לא בשליטתי. זה לא שיש חזרה
אולי זה משהו באוירת החג
אני שונאת את האוירה הזאת
אני שונאת חגים, במיוחד את פסח וראש השנה
ככה זה שאין לי אמא ואבא
אז מתנדבים לעבוד בערב החג,
ככה לא צריך לדאוג באיזה כיסא אני אשב ליד איזה שולחן
ברגעים כאלו אני רוצה להיות עם אמא ואבא
אבל מדברת רק אל אבנים גדולות מסותתות ומכוערות
ואפאטית או גועה בבכי מר, שופכת החוצה קיטונות של השלמה
כבר הדבקות בכאב הראש הזה.
כמו תמיד
שלושה ארבעה ימים לפני החג, זה המשחק המקדים שלי
ומתגעגעת אל הזר, המנוכר (עדיין ופתאום)
שלא יודע כמה ומה
שלא
שלו

אני

שמנמונת סקסית​(אחרת) - סקס לא פותר הכל. גם לא את המינוס בבנק
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י