בחיים, זוטות היום יום מתגמדות אל מול המוות
נוכחו, אל דמותו האיומה, האפלה והאימתנית
בחיים, לפעמים אנחנו מבינים דברים מאוחר מדי
כשסיפרת לי שברצונך לשוב ולהיקרא "דן", נבהלתי
ביקשתי ממך שלא .. אמרתי לך שזה מלשון דינים ומדון.
אני מבקשת את מחילתך
שלא הייתי יותר סבלנית, יותר קשובה, יותר חברה
שלא נילחמתי עליך
שלא הייתי לצדך, ברגעים שאולי יותר מכל היית זקוק ליותר אמפטיה וסימפטיה
ארוס שלי, חברי הטוב והיקר
חבר בכל שעה וזמן
חבר לצחוק ודמע
השארת בליבי המון זכרונות
ההיכרות שלנו,
שיחות הטלפון האינסופיות, אל תוך הלילה, אל תוך הבוקר..
ברכת יום ההולדת שלך שכתבת לי בכתב יד כי התעקשתי, והמתנה היקרה שקנית לי..
אמרת לי שלחברה הכי טובה מגיע את המתנה הכי טובה
החיבוקים שלך, החיוכים שלך
הסיפורים והבדיחות
העצות, האכפתיות
הלב הענק שלך
עשית הכל מאהבה ובאהבה
אהבת את אמא שלך, היא הייתה קדושה בעיניך
אהבת את בנות הזוג שלך, אהבה בכל רמ"ח איבריך ושס"ה גידיך
לכל חבריך התאמצת תמיד להיות החבר הכי הכי טוב, וכזה היית בשבילי
צר לי ומר לי על בחירתך, להביא את חייך לכדי סיום
עגום ושבור לבי, ונחמץ, על מה שהיית
פרח פורח לתפארת
ונגדעו בידיך חייך
אני מתנחמת כי זכית לאהוב ולהיות נאהב
התגאיתי בך היום, לראות שהיית מוקף במי שידעו להעריך את האדם שבך
נוח על משכבך בשלום, זכרך יהלך עלי עוד זמן רב
שמך יינשא בפי בהדר ופאר, כאות ומופת לרוחב לב, לאמת פנימית, לחברות אין קץ
מחל לי, מחל לי, מחל לי
אוהבת, מנשקת את דמותך ומתגעגעת
אלה (ללי שלך)
לפני 17 שנים. 19 במרץ 2007 בשעה 21:38