סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נתזים של אהבה

כתיבת המחשבה , הרגש, פעם הגיון צרוף ופעם שברי הטרוף... על הגבול הזה אנו פוסעים .


אני כמובן אשמח לתגובות, זה החלק הכיפי, לדעת שנגעתי, שריגשתי, שישנה הזדהות.
אוהבת את כולם,
}{
אור ואהבה

שס"ק
לפני 17 שנים. 20 במרץ 2007 בשעה 11:28

מאתמול השיר "יורם" של פוליקר מתנגן לי בראש
מן שיר של יום זכרון, מה יום? לייף טיים של זכרון
מה עושים עם מותך???
עם זכרון היותך???
עם חבר שכמותך???
רע לי, רע מאוד
אני הופכת והופכת, אולי יכול היה להיות אחרת?
ואני רק רוצה לומר לך עוד כמה מילים, רק עוד טיפה, רק עוד קצת, רק עוד רגע
להיפרד ממך..
וקשה לי עם זה, קשה לי להרפות,
קשה להבין,
אני לא רוצה להבין, אני אפילו לא מנסה..



---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הוא נשאר בן שלושים ושתיים
והזמן חלף,
זמן שלא נגע בפניו,
זמן בלעדיו

הוא אבד בחולות
עד היום לא שב
רק עכשיו אפשר לדבר
רגע אליו

ארוס, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך
מה עושים עם מותך
עם זכרון היותך
ועם השכחה

אז כתבת יומן
ונשאר מכתב
ואתה צוחק מן הדף
שעל המדף

ארוס, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך
שלא שם ולא פה
שהיה ואינו
ובכל זאת ישנו

כי עם הזמן זה דעך
הכאב שכך
לפעמים גם פצע ישן
שב ונפתח

ארוס, תגיד לי אתה
מה עושים עם מן חבר שכמותך
מה עושים עם מותך
עם זכרון היותך
עם חבר שכמותך
שנשאר בן שלושים ושתיים


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י