לפני 19 שנים. 1 ביוני 2005 בשעה 19:57
ביום גשום וקודר פגשתי אותך, ציויתי עליך להמתין לי מחוץ לרכב על אף גשם הזלעפות, נתתי לך לחכות לי, הבטת בי בעיני התכלת וחיוך מבוייש שבקושי נכבש, באותו הרגע סער בי משהו, באותה השניה כבר אהבתי אותך. עם הג'ל בקוצים שנרטב וזלג על המצח, הופך לדביק ואין לך במה לנקות...
אנחנו מגיעים לבית קפה אופנתי, אך שומם יחסית כי יום שבת והשעה 09:00 בבוקר. אני מסתכלת עליך גומע את הקפה ההפוך ואוכל עוגת שוקולד מלוחה ונראית כמו ילד שקיבל מתנה...
חצי שנה כבר ביחד , עליות ומורדות , שיאים של התרוממות וגם שיאים של שפל , תמיד מתוך אהבה, באהבה , מרוב אהבה.
איך כשאנחנו יחד אתה מסתובב זקוף וגאה כמו טווס, ואיך אני רק רוצה לכבול אותך יותר , להצמיד ולשייך שייראו , שיידעו, שירגישו. שקרמיט של שס"ק, ושס"ק של קרמיט.
אוהבת , מעליך , ושלך - רק שלך.
אני.
