לפני 21 שנים. יום שישי, 3 ביוני 2005 בשעה 17:26
כשאתה יודע מתי אני זקוקה לך כחבר, רק לדבר ולהביט אחד בעיני השני. ואיך אני יודעת מתי ללטף אותך ולהיות רכה. וכשאתה קורא את המבט הזועף שלי כשאתה מגזים . כשאנחנו יודעים מה משמח ומה מעציב, ושאותם הדברים משמחים או מעציבים את שנינו. ההרגל הזה , כבר מוכיח לי כמה אנחנו חלקים משלימים ...
לפעמים מרוב אושר בא לי לצעוק, לפעמים פשוט נקוות לי דמעות בעיניים .
ואני אוהבת, גם אם לפעמים מרוחקת, גם אם לפעמים גועשת בדממה, אוהבת כל כולי,את כל כולך.
אלוהי , שלא ייגמר לעולם.