כמה זמן תכננת את זה?
כמה זמן תכננת להרוס לי את החיים דווקא ביום הולדת שלי?
לשקר לי במשך יום שלם שאתה רוצה לחגוג איתי את היום הזה, לעשות לי אותו שמח כי אתה יודע שהוא תמיד גם עצוב בשבילי,
שאתה רוצה שנעשה משהו שכבר הרבה זמן אני רוצה.
לגרום לי לחייך ולשמוח שאתה עושה את זה בשבילי.
כמה זמן תכננת להגיד לי באותו יום שאתה אוהב אותי, שכל מה שיקרה אחרי החודש הזה תלוי רק בי, לגרום לי לחשוב שיש תקווה.
כמה זמן תכננת שאחרי כל זה תזרוק אותי לרחוב כמו כלבה, כאילו הייתי אדם זר.
כאילו לא הייתי שנתיים רק שלך ובשבילך.
כמה זמן תכננת להרוס לי את היום הזה ואת כל הימים אחריו ולגרום לי לחשוב שאני אשמה.
לגרום לי לבכות בלי הפסקה ולהתחרט ולהצטער, על דברים שבכלל לא עשיתי.
כמה זמן תכננת למחוק אותי מהחיים שלך כאילו מעולם לא הייתי, ולתת לי להגיד לך שאני אלחם עליך.
כמה זמן תכננת לחסום אותי מכל מקום ולתת לה לדבר במקומך.
כמה זמן אה?
ידעת בדיוק כמה אני לא סומכת על אף אחד, כמה קשה היה לי להיפתח ולסמוך,וכמה שמחתי כשהצלחתי.
ובסוף? בסוף מסתבר שאתה יותר גרוע מכולם.
שנתיים ששיקרת לי ורימית אותי.
אחרת אין שום סיכוי שבכזאת קלות הפכת אותי לזרה בעיניך.
השיא היה היום,חודש וחצי אחרי, כשאמרת שאתה בכלל לא מתחרט, ושאתה שמח וטוב לך.
אתה אפס. אתה פחדן. אתה הבן אדם הכי רחוק בעולם ממי שחשבתי שאתה.
אני שונאת אותך!
אני כל כך רוצה לשנוא אותך.
הלוואי ומתישהו אשנא אותך.
