בטון חשוף.

אני ממש אוהבת שמשחקים בי.

אוהבת שזורקים אותי על המיטה,צובטים לי את הפטמות,מטריפים אותי. אוהבת שמלקקים לי מסביב לכוס,בלי ממש לגעת בו. לחרפן אותי,לשגע לי את המח.

אני אוהבת ששמים אותי בדוגי,תופסים לי בשיער,מושכים אחורה,חונקים ומשפדים אותי. 

אוהבת שמעבירים את הזין על החור הרטוב שלי על הדגדגן,בלי להכניס.. גורמים לי להתחנן. מרגיש לי כמו בובת צעצוע.

יש רק איבר אחד שאני לא אוהבת שמשחקים לי בו. הלב. והוא בכלל מזוכיסט,כל פעם שמישהו רוצה לשחק לי בגוף,הוא ישר קופץ קדימה ונותן שישחקו בו.

ומה הקטע בכלל של הגוף, שכל פעם שכואב לי בלב,הוא רוצה שיכאב גם לו.

אולי אם אמשיך להתכחש לקיומו הוא יעזוב אותי בשקט?

תזכורת לעצמי: זה בסדר להתחרפן לפעמים.