תפזורת מילים

והיתה גם את הפעם ההיא, שטיילנו בצפון ולאחר שהדלקנו אש וריח הבשר והקפה נישא למרחוק, שתיהן התקרבו לחבורה הקטנה שלנו, סיפרו שהן מטיילות בעצמן ושאלו אם הן יכולות להצטרף אלינו, והיה נעים, ואכלנו וקצת שתינו, ו- ש׳ התקרבה אליי וישבה לידי, וכשבילינו את הלילה יחד באוהל שלה היא כאבה בשבילי, והעניקה לי, וספגה אותי אליה, ונטמענו זו בזה, והנוזלים שלנו התערבבו והשארתי בה סימנים של גוף ו(כנראה גם)של נפש, ולא קראנו לזה בדסמ או שליטה או היררכיה, ולא השתמשנו במילים גדולות כמו שייכות, ערגה וכמיהה, ואפילו לא דיברנו על רגש, ובבוקר המשכנו לדרכנו ונפרדנו לשלום, אבל זה היה מדויק ונכון וכל מה שהיינו צריכים שנינו באותו הרגע. כי בסופו של דבר, גם אצל אנשים מסובכים - כשזה מדויק, יודעים.