למה, נשארה תלויה כך באוויר.
לא משנה כמה סיבות נתנו לי, אני עדיין לא מבינה למה.
איך יכול אדם לאהוב אותי, מבלי שהוא יודע לאהוב את עצמו, איך יבוא? אל עצמו צריך לבוא קודם, "לך לך" אליך פנימה ואז תוכל לעזוב ...
האהבה אליי (כפי שגם אהבתי אליך) עוברת דרך לאהוב את עצמנו קודם, הנני ראויה לשלם, ולנוכח שאינו פוחד ואינו בורח.
לא איפשרת לי לברוח, כפי שלא רצית לאפשר לך.
זה לא היה שווה, וכשאין שיוויון, זה לא יכול לעבוד "שיוויתי ה' לנגדי תמיד"... אם לא תרשה לי לגעת בך באמת, זה לא יכול לעבוד.
אם לא תפתח את הלב שלך, דבר לא ישתנה. עליך להסכים לשינוי. שמת את המים בתבניות שלך (גם אם אינך מסכים איתי לגבי זה, זה מה שעשית),
זה קשה להסכים להשתנות ולנוע, ספר לי על זה.. אני רואה את הקושי שלך, רציתי לעזור לך לרכך אותו... זה מה שמים עושים.
אני לא אכבה אותך אם לא תכבה את עצמך קודם... אעורר בך את ההשתוקקות, כי זה מה שמים עושים, אלמד אותך את הדבקות... כי זה מה שמים עושים.
ואתה תעזור לי עם הדבקות הלא טובה, היכן שצריך קצת אש כדי להמיס ולשחרר.
כשמים ואש נוגעים ומתחברים, הם משנים את הכימיה אחד של השני.
יש עוד מים בעולם שאולי תפגוש, יש גם אדמה, יש גם אויר (אומרים שאש ואויר עובדים יותר טוב מאשר כל חיבור אחר, כמו שואמרים שמים עם אדמה עובדים יותר טוב מכל חיבור אחר.. אלא שהבחירות שלי תמיד היו בלתי אפשריות, כי אני יודעת בתוכי, שהבלתי אפשרי - אפשרי. גם אתה יודע לעשות בלתי אפשרי לאפשרי).
נהגת בי כפי שהינך נוהג בך, השוט הותיר סימנים שאינם נראים על העור.
רצית ללמד אותי אהבה בלי כאב, וזה היה השיעור הכואב ביותר בחיי.
אני גם יודעת למה, הראו לי את המערך כולו, ואת הדרך שלי, ראיתי את השינוי משתנה בתוכי, בכל המערך כולו בבת אחת, ואת כח ויכולת השינוי שלי, שהיתה חבויה, עד אליך. רק אש יכולה להניע מים כבדים מתוך המשקעים. רק האש יכולה... לאפשר למים ולהתעלות ולנוע בתוך ההשתנות שלהם ובכך המים מלמדים את האש את הכח שלה לחולל שינוי ואת עוצמתה... איך כל אלמנט מניע את אחיו. כשאש לומדת להיות נוזלית, היא בוראת אדמה וצורות חדשות ומבנים.
רציתי לתת לך את העדינות, אך לא הצלחת להביא עצמך אליה.
בחרתי דרך בלתי מתפשרת בחיי. זה ככה מהילדות, כי בתוכי אני יודעת, שזה צריך להיות אחרת.
דרך ארוכה עשיתי, של אלפי שנות אור, למעשה עידני אור שלמים, כדי למצוא את שלמותי שלי כפי שהינני בכל רגע ורגע.
ההדרכות אומרות, כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה טוב לנו, וכשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו חושבים שטוב לנו, אנחנו בקונפליקט גדול ותסכול. אבל יש מערך שלם שאנחנו לא רואים עדיין והנשמה שלנו כן... והיא זו שמובילה... תלך איתה בטוב, עדיף - אחרת זה יהיה גיהנום. הנחת יסוד: הכל תמיד מדויק, והכי טוב לרגע זה, ומבורך.
כשאני יוצאת מהתבניות, כשמוסרים ממני הכבלים (מודה לבריאה שלא נכלאתי בנישואים), כשאני משוחררת... ההתעלות היא גדולה עד מאוד. העליונים והתחתונים אחד הם... ככל שאני יורדת נמוך יותר (זה התפקיד שמילא הכאב בחיי), כך ההתעלות גבוהה יותר. השגתי את המערך השלם...
זו האנרגיה הניקבית שמובילה כעת... לרפואת הכל. זו האנרגיה הזיכרית שכעת מתעוררת... לתהליך שהתחלתי לפני 7 שנים. יש פערי דחיסות החומר...
אני... שוכחת.
אבל המים זוכרים... הם זוכרים הכל.
הם כמו log שמתעד את כל הקודים שנכתבו בו.
הייתי בסופר אתמול, והסתובב שם בחור עם נוכחות מנופחת מזויפת (אין לי מושג מי), עם ריח הבושם שלך, והריח מציף את כל המערכת ונוזל מבין הרגליים.
הנפרדות הראשונה מהבריאה, התרחשה עקב הבושה (אדם וחווה התביישו בעירום שלהם בפני הבורא והלכו להתכסות, ומאז אנו עוטים על עצמינו כיסויים). בעולם השליטה (הפסול מאוד בעיני, מעצם קיומו), אוהבים להפשיט. אני כבר מתורגלת. אני כבר לא מתביישת במי שאני, במיוחד אחריך. ואת התהליך הזה שאתה כה מייטיב לעשות עם נשים, אינך עושה בעצמך לך. זה קוד פגום שנכנס למערכת... עד שלא תשחרר אותו, לא תוכל להתחבר איתך. אני אכן באמת רואה אותך, למרות שאתה חושב אחרת. אני רואה את הלב שלך, אני רואה את הגודל והעוצמה שלך, אני רואה את גופי הרגש שלך, רואה את התנועה של הגודל הפיזי שמנסה להקטין ולהעלים. אני רואה אותך כי אני רואה היטב את עצמי. ואתה תמונת מראה מדויקת לאין שיעור.
בעולם האמת אין בושה. יש נוכחות מלאה ושלמה.
אני שם.
בוא.
בוא.
בוא.
אני לא אחכה לך, כי זה השיעור שלי.. לשחרר את ההידבקות וזה זמנך לגלות את הדבקות שלך, זה הזמן שלך לגלות את עוצמת האור שלך לרפא אותך, ואת חום אהבתך אליך שיכול להמיס כל בושה שיש בך, הבושה מעכבת אותך (התבושש לבוא), כי משם יגיעו החיבורים שלך, תאחה את הנפרדות הראשונית, תסיים עם הסחות הדעת, בוא לעולם האמת.
כפי שאני מכירה אותי, כך אני מכירה אותך, אני יודעת שלא תוותר מהסיבה הפשוטה שאני אפעם לא ויתרתי... אני סומכת עליי, לכן אני סומכת עליך, שתדע. תבחר. תעשה. תבוא. תתרכך, תתאוורר, תתבודד, תדביק את הפער. תדביק. הלב שלי מדבר איתך כל הזמן, תומך בך, ופותח לפניך את דרך המלך.
זה אחד מתפקידיי במשפחה, להעיר ישנים, ולהאיר רדומים.
א.א.א
