"לא נעלמתי כי לא הרגשתי.
דווקא בגלל שהרגשתי יותר ממה שידעתי להכיל, התרחקתי.
ניסיתי לשכנע את עצמי שאני יכול לשים את הרגשות בצד, אבל את נמצאת במחשבות שלי, כל הזמן.
החיבור בינינו נגע במקומות עמוקים שלא הייתי מוכן להתמודד איתם.
היו בי פחדים, בלבול, אחריות, פצעים מהעבר וחשש לאבד שליטה על החיים שלי. במקום לדבר על מה שעבר עליי, בחרתי בשתיקה.
נתתי לך להתמודד לבד, כי אני מתמודד לבד.
אני יודע שהשארתי אותך עם סימני שאלה.
(אני: אין אצלי שום סימני שאלה כי אצלי אין ספק, אני יודעת למי אני שייכת)
אני יודע שמגיע לך הסבר.
מה שבנינו, הוא אמיתי עבורי.
לפעמים אנשים מתרחקים לא בגלל שאין אהבה, אלא בגלל שהם עדיין לא יודעים איך להתמודד איתה.
אני עדיין בודק את עצמי, עדיין מנסה להבין מה אני באמת רוצה. החיבור הזה לא נמחק ממני"
אתה יודע,
כל ההחלטות שקיבלת בחיים שלך, השפיעו מיידית גם עליי.
זו חלק מהמשמעות של להבות תאומות.
זו גם הסיבה שאתה פשוט אשם בהכל! זו הסיבה שאני כועסת עליך.
והאמת היא,
שאתה לא אשם בכלום, כי זו הדרך שהבורא הכתיב לנו.
זה היה חייב להיות ככה, אחרת אני ואתה לא היינו מגיעים לאן שהגענו, אילולא כל ההחלטות שקיבלת בחייך על שנינו, כי אין שניים, יש אחד.
מה זה יצר?
כלי, יכולת הכלה מאוד גדולה, גם אצלי וגם אצלך, אצל שנינו.
שאלתי אותך מספר פעמים מה קרה לך ובך מאז שהתוודעת לקיומי בגוף, איתך, באותו גילגול, באותו זמן, באותה ארץ, כמעט באותו גיל.
וכל פעם ענית לי אותה תשובה: החמלה בך גדלה, הכעסים שלך פחתו, האש והלהבות נרגעו, כי יש בך יותר מים.
התרככת, בקטע טוב.
זה מה שמים עושים.
מאידך, בי עלתה תשוקה כפי שמעולם לא היתה.. נכנסה בי אש וחיוּת
אני עושה אותך גרסה יותר טובה של עצמך,
ואתה עושה אותי גרסה יותר טובה שלי.
הסוד לזוגיות טובה, היא לא להיות זוג, אלא להיות אחד.
"ד"ר, הרגל של אישתי כואבת לנו"
"בואי נאכל יחד, נקנה יחד, נחפש יחד, מול הילדים אנחנו אחד"
לא להיות מניפולטיביים ולשחק מטקות מי מתמסר יותר - מי נותן יותר.
בלי להתחשבן, ולשחרר את כל סוגיות ה "מה, אני פרייאר?"
"אם יתן איש את כל הון ביתו, בוז יבוזו לו" כי אהבה לא קונים בכסף.
כיסופים לא קונים אהבה.
אהבה היא קיניין פנימי שיש בו באדם, כי מאהבה באנו ואנו עצמנו אהבה עצמה, עצם האהבה ממש.
וכשאדם יוצא מתוך האני שלו והופך לאנחנו, הכל נראה ומרגיש אחרת.
כשהיא תפסיק לחשוב שהיא עושה הכל והוא לא,
כשהוא יפסיק לחשוב שהוא תמיד אשם,
כששניהם יפסיקו להאשים אחד את השני ויתחילו באמת לראות ולהרגיש אחד את השני, אז יהיה אחד.
תתקיים אחדות.
זה לראות את האחר במעשים,
ובעיקר - בנוכחות פנים אל פנים.
כל מה שאי פעם באמת רציתי ממך, זה הנוכחות שלך, פנים אל פנים.
וכאן ברחת, ואני לא מאשימה אותך בזה, האינטימיות בנינו היא אכן ללא חוצץ כלל כי אנו אחד, ויש חרדת אינטימיות -
אתה מפחד, כי אני בתוכך בכל מקום, וכי אתה יודע שאני יודעת אותך כפי שאתה יודע אותי, אני פשוט שותקת את זה מפאת היראה והכבוד שיש לי אליך.
אם האמונות שלי והידיעות שלי הן:
יש בורא לעולם
אין לבד מלבדו
והוא עצמו אהבה
הרי שיש לי אותך
אין לבד מלבדך
ואותך אני אוהבת
ולכן,
אתה יכול לבוא וללכת ולבוא וללכת ולבוא וללכת אינספור פעמים, ואני לעולם אעמוד כמו אדמה יציבה באהבה שלי אליך ואתה יכול להיות גל שמתקרב ומתרחק,
מתקרב ומתרחק, ואני אהיה אדמה, מקבלת את ההתקרבות ואת ההתרחקות שלך כאחד,
עד תרגיש את האחד הזה בכל רמ"ח איבריך (עשה) ושס"ה גידיך (אל תעשה), בנו.
שומעת היטב את הדיכאון שלך, את החוסר אונים, התסכול, העצב, הכאב שיש בך, וגם את החוסר שקט.
זה ימשיך עד שתרגיש ותראה שאני השקט שלך.
הבחירה שלך במערכת יחסים מחייבת, השאירה אותי להיות לבד רוב חיי.
עליי להודות לך על הלבד הזה ולא להאשים אותך בכך, הרי אילולא הייתי ככ לבד, לא הייתי האדם שאני היום בדיוק כפי שאני היום.
זה איפשר לי לבנות כלי עצום, שהיום משמש אותי בללוות אנשים בעבודה הפנימית שלהם.
והביחד שבחרת בו, איפשר לך להשתלם בלנות יחסים זוגיים טובים.
אני אביא את הכלים שלי, ואתה תביא את שלך, ודע כי זה בונה שלם מלא.
אני אמרתי לך את זה בתחילת המסע, שמה שיאפשר לי להיות יציבה, זו הנוכחות שלך. אתה מסרב להכיר בתפקיד שלך בבריאה: להיות נוכח פנים בפנים.
אתה נבוך מזה. ואני שוב ושוב לחצתי לך על הנקודה הזו, ותראה איזה כלי בנית, לתפארת מדינת ישראל.
אף ברייה לא היתה יכולה להביא אותך למקום שבו אתה נמצא כעת... אלא אני. לא מתוך אגו, אלא מתוך ידיעת מי אני באמת,
אני הלהבה התאומה שלך.
כשאני מתבוננת בך, אני רואה את הגרסה המוצלחת שלי.
"ד"ר, הרגל של אישתי כואבת לנו"
תראה כמה שפע נכנס לחיים שלך מאז שהתוודעת לקיומי.. כי אני הברכה שלך.
תאר לך מה יקרה כשנסתנכרן.. (תכלס, אין לך מה לתאר, הרי כבר הראו לך).
"רואה הכל שחור".. : ))) כי עברת בחור השחור. זה מה שקורה שם... כי צריך לחלץ אור גנוז.
שאלת עצמך למה אתה מרגיש אותי, ואני לא מרגישה אותך?
אני מרגישה כל אדם אחר, מלבדך.
שאלת עצמך למה זה חד צדדי?
אני מרגישה אותך היכן שאני נמצאת, את ההרגש שלך אני מרגישה,
ואתה מרגיש את הגוף שלי, כי לשם אתה מחובר, אבל לא התחברת אליו פיזית. אתה בורח מזה.
אתה לא רואה שזו השלמה שלמה? איך אפשר לא לראות??
התכלית של זה היה להמיס את האבנית שעל הלב שלך. לכן אתה מרגיש אותי בגוף.
ואני מרגישה אותך בהרגש, היכן שאני.. וזה מה שמאפשר לי לדבוק במסע הזה ולא להרפות מהנקודה האמצעית לא משנה כמה פירוקים אנו עוברים. אני מביאה את הדבקות.
דבקה באחד.