שנאה..
"כי מסיני תצא תורה.."
לא נאמר "בסיני ניתנה תורה" אלא מסיני...
שיצאה השנאה עם התורה ביחד.
לאה נראתה בעיני עצמה אישה שנואה, שלא בה בחרו.
גם אני מרגישה ככה,
שלא בחרו בי,
שלא נבחרתי.
שלא בחרו להתחבר איתי בכל הקומה כולה,
כאילו אני לא מספיק טובה ...
זוהי הרגשת הדחייה, שמפעילה את חרדת הנטישה.
שטן, נטש.. אותן האותיות.
יעקב בחר את רחל, כי רחל אכן התאימה ליעקב, והבורא סובב כך שלאה נכנסה לחופה קודם, למה?
בעיניים אנושיות אנו רואים רמייה, רמאות.. שהרי רחל ולאה אחיות תאומות זהות! שנולדו לאבי אבות הרמאות..
למי עוד רימה?
ובאיזה עיניין??
נכון!
יעקב גם רימה, וגנב מאחיו הבכור את הבכורה.
סדרי עולם השתנו,
כי לאה הבכירה היתה אמורה להיות לעשו הבכור, רחל ליעקב (צעירה לצעיר).
ברגע שיצאה תנועה כזו מן הבריאה, שהרי הבכורה ליעקב, ולכן לבן מסר בכורה לבכור!!
ולמעשה הסדר התקין נשמר כל הזמן.
מה עוד קרה?
יעקב שרה עם המלאך והתמודד עם שרו של עשו, ועם כל הפנימיות שלו, והתעלה ולכן החליפו לו שם!
יעקב הפך לישראל, וכך רחל היא ליעקב, ולאה היא לישראל! ואינה שנואה כלל, ואהובה היא עד מאוד.
זהו בית ישראל,
השלם המלא.
הן לא שתיים, הן אחת שלמה!
אחת מסרה נפש עבור השנייה, אחיות! תאומות זהות! יצאו מאותה רחם ולכן יכלו להטות את הכף לצד האור וביחד עם יעקב ישראל, לבנות את הבית השלם, שהשתלשל עד שלמה, ובימיו ירד לעולם העשייה לכדי התהוות בית המקדש....
אלו אנחנו!
זה קרה לנו!
וזה יצא ב-קין.. בקנאה, שאדם חושב שהאחר קיבל יותר טוב משלו... ש-הוא, מקופח!
אבל האמת היא, שהוא פשוט לא הצליח לראות את הטוב שהוא קיבל... ולכן חשב שקיבל פחות טוב.
הקינאה הזו, היא המולידה שנאה, והשנאה מולידה רצח..
אז להשיב את הדברים חזרה לאהבה,
זה להבין ולהשכיל להרגיש ולדעת, כי כל אחד מקבל את שלו כפי מידתו, ועפ"י דבקותו באהבה ללא תנאי, ובבורא... ובמסלול חייו האישי.
ואדם, ראשית כל צריך לבחור בעצמו, לא אגו, אלא בצו הלב, מתוך אהבה מוארת. להתוודע לפנימיות שלו ולהכיר אותה ואת כל כוחות הנפש הפועלים בו,
לגמול עצמו מהתמכרויות ולדבק עצמו בחסד, נתינה, והשפעה ובפרט סליחה שלמה.