לחן חסד ורחמים (חמלה)

כואב לי כל הזמן, 

פיזית, ריגשית מנטלית.

זה דוחה אותו, כי הוא לא מזהה שזה הכאב שלו עצמו, כי יש לו מחסום בינו לבין הלב שלו.
כל הטריגרים של האנרגיה הזיכרית הוצפו (כפי שגם אצל הניקבית)
עד שתהיה האנרגיה הזיכרית מתוקנת, ואז תושלם הניקבית, בתרתי.
שחלק ידע את חלקו, וישלימו אחד לשני, בלי תרעומת, ויכוחים והתנגדויות, שהחלקים לא ידחו אחד את השני, 

לכן המגנט פועל מאוד חזק מתחת לכל ההתנגדויות הכי חזקות, 

לכן תנועת הניתוק-חיבור מתרחשת כל הזמן.

כל אחד עיוור כלפי עצמו אך רואה מצויין את האחר,

שהרי, שניהם מתבוננים במראה של עצמם.

ככה הן הלהבות התאומות.