כל חלומותיי התגשמו. מר נ. תקוע איתי בבית כבר קרוב לחודש והיד עוד נטויה. גם מר נ. מרוצה מאוד, כי למי שכל יום נשרף מבפנים בזמן שהעולם ממשיך כרגיל, זה די מנחם פעם אחת לראות את העולם נשרף גם. יש משהו מרגיע בטרגדיות עולמיות כאלה עבור מי שכל יום עבורו הוא מלחמה. ואני, אני לא יודעת להתמודד עם דברים ענקיים שממילא אין לי שום שליטה עליהם. את כל הדברים הרעים כמו העיניינים הבריאותיים או ההשלכות הכלכליות הבינלאומיות אני כנראה מדחיקה וממלאת את הראש ואת הלב בסקס, קריאה והתמחותי כסו-שף המצטיינת של הצפון הישן. היום גם סיימתי לקרוא את שתהיי לי הסכין וזה ספר עם וייב כלובי חזק ביותר (ממליצה). באמת שאני יכולה להמשיך ככה עוד חודשים, מזמזמת לעצמי מלודיות נאיביות כמו הימים שיעברו עלינו או כל הדברים היפים באמת ויש לי מלא זמן להיות הילדה הקטנה שמדברת עם אלוהים ומתמקחת איתו על עסקאות ולהרהר ולהשלים עם דברים שממש כאבו או העציבו אותי. מה שאנחנו כבר יודעים מלא זמן, דווקא כשמסכימים להיכנע ולהיות מובסים ולדעת שזהו הפסדנו וכבר אי אפשר לסדר את זה אז יש צ׳אנס להשתחרר. גם ראיתי את הדוקו על הקלינטונים (ממליצה2) ורוב הזמן מה שהצלחתי לחשוב עליו זה להצטער בשביל צ׳לסי קלינטון שזה אבא שלה (גם ראיתי אותו במציאות ותאמינו לי הוא ממש איש ורוד (ליטרלי) וסליזי והרבה פחות כריזמטי) אחד שבגדול נמחק לו המוח כשהוא רואה כוס, ואז נזכרתי היי גם אבא שלי כזה 😒 והלב שלי התכווץ אבל מיד התרחב כי קלישאתי מאוד אבל מר נ. הוא האנטיתזה לזה. אני צריכה לעבוד די קשה בשביל להשכיב אותו. בחיים אף אחד לא היה ככ ביקורתי כלפי הנודז שלי ובאמת לא בשביל משהו אבל יש לי גוף מושלם. רק שהוא אומר ש״יש דברים שלא עושים לו את זה״. זה קונספט מעניין/: ובאמת אין כמעט דברים שהוא עושה בשביל לבשל אותי כמו שאנחנו אומרות. הוא קצת אוטיסט או משהו נראה לי, אני מתה על זה, זה ככ חף ממניירות. הוא לא בדסמי אז הוא לא ״ישים לי גבולות״ אבל זה כאילו שמגבלות האופי שלו של איש קשוח וקצת אוטיסט בהרגשה שלי הם כמו גבולות וזה יוצא טוב🍒(איך תמיד הכל מתנקז לילדה קטנה שמחפשת תיקון).
לפני 4 שנים. 5 באפריל 2020 בשעה 13:47