BEAUTIFUL EYES IN TEARS

לזוג לוהט לכל הדעות

רצוייה

נשלטת

לערב כיפי וזורם

הנאה מובטחת

פטפוטים ותמונות בפרטי

אופנועים כבדים

אופנועים כבדים בכל מקום

כמה שיותר גדול ככה זה יותר מדליק אותי

נוסעת באיילון והם עוברים על פניי

גדולים עוצמתיים רועשים

מרטיטים משהו אצלי בפנים

אופנועים זה אתה

ובכל פעם שאחד עובר אני בודקת אם הוא שלך

אם אתה נוסע מלפני מאחורי או מצדדי

ובא לי לעלות על אחד

ולהרגיש שוב איך המנוע הענק הזה רוטט לי בין הרגליים

לוקח אותי כל כך מהר שאני מפחדת לעוף

לעוף ולמות

אבל זה כיף

וגם שאני עליך אני מפחדת לעוף

לעוף ולמות

כי אתה כל כך חזק בין הרגליים שלי

שכולי רועדת

מהנאה, ומפחד

אבל זה כיף

ואני רוצה מזה עוד 

אבל אני מפחדת

לעוף ולמות.

וכך הוא אבד,

הקשר העמוק של הלב.

הקרבה העדינה 

כתחרה רקומה

חוט בחוט השתלב.

וכך הזמן שוחק דברים כה עדינים

סימני הזמן ניכרים,

מרחוק זו יצירה מושלמת

יצירת אומנות של ממש,

אך מקרוב בפנים בין התפרים

רואים את תסכולי האומן.

איך המחט פצעה, העיניים שיקרו

והידיים בגדו בלב.

וכך עם הזמן 

בארון הישן

התכלה, התבלה, התחרב.

את דף לבן

ובמילים אני נוגעת בך.

מציירת אותיות על שורות גופך,

מושכת ברכות את קצה העט ומלטפת.

הדיו נטבע עמוק בעורקייך

גופך זוכר ונושא הוא סימנים

את רחשי נפשי כצלקות קטנות.

היא חיכתה לו בבית בתחתוני חצי בוקסר ורודים

היא מרגישה איתם קצת שובבה

הדלת נפתחת והיא מחכה לו ישובה על הספה

בלי לומר מילה הוא צועד לעבר המטבח

והיא המשיכה לשבת על הספה

קצת מופתעת כי המשיך פשוט ללכת

צעדים אטיים נשמעים כשהוא עושה את דרכו בחזרה

התחתונים הורודים קצת נרטבים מעצם הציפיה

כוס מים בידו

תחזיקי הוא אומר לה,

תרמי ידים גבוה, יופי ככה. לא לזוז

מושיט ידיו לתחתונים הורודים ומושך אותם למטה.

מפשק את רגליה בשתי ידיו

מקרב שפתיו לאט לשפתיה נושם ונושף על צניעותה

טיפות של מים נטפו על פניה

הידיים רועדות והכוס כמעט נופלת אך עומדת

הוא נעמד מעליה, ולוקח אליו את הכוס, לוגם לגימה קטנה ומניח בצד.

היא מצחקקת מעט כמו שהיא עושה שהיא רוצה למות כי הפסיק

הוא מתקרב אליה

תפתחי את הפה

ומכניס לה אותו עמוק פנימה, היא בולעת אותו בחשק

מעט נחנקת וממשיכה

כמה היא חיכתה לו שיבוא היום הביתה

הוא מניח את ידו סביב צווארה ומושך מעט למעלה

תסתובבי בבקשה

והיא מפנה אליו את גבה מפשקת לחייה וחושפת טבעת ורדרדה וקפוצה

הוא מושיט ידו אל פיו ומרטיב אותה מעט

משכשך את זקפתו בבריכה הקטנה שנוצרה

דוחף מעט בכוח ומכניס אותו מעט פנימה לתוכה

היא גונחת בשקט ומזיזה את מותניה מעט

היא אוהבת שהוא משחק איתה

בודק עד כמה היא רוצה אותו

עד שהיא מנסה לא לצאת מדעתה בגלל זה

הוא מחזיק בכוח את מותניה ומצמיד אותן חזק אליו

שוב ושוב ושוב

והיא צועקת יותר ויותר חזק

תגמור תגמור תגמור

היא צועקת

כאילו היא כועסת על כך שהיא כבר רוצה את הזרע שלו בתוכה

והוא ממשיך עוד טיפה עד שהיא כבר לא יכולה

ושופך את עצמו אל תוכה.

היא מתנשפת

ושוב מעט מצחקקת  כי כל כך נהנתה

ומחליקה את אצבעותיה על שביל החלב שלו

ומעט מדגדגת את עצמה

#עלילתושלסרטפורנו

#עבריתיפה

קטנה, הכל בסדר?

אני מקווה שאת בטוב

כן, אני בטוב- זה משהו שכתבתי לפני הרבה זמן

רק הייתי צריכה לכתוב

אני רק צריכה שיקראו אותי קצת

כי לפעמים אני מרגישה שאני נבלעת לתוך הלילה

שהכוכבים הם רסיסים של אושר שהיה

הם לא נותנים לי לישון

אבל אני בטוב אני אומרת

כי כתבתי  והכל יצא לאור

כי שיתפתי מה שלא יכולתי להגיד

רק לכתוב

ואתה רואה אותי

נוגע בקצות האצבעות שלך

בקשרים מסובכים בתוך הלב שלי

מתיר אותם בסבלנות

יודע איפה זה כואב מדי

מלטף אותי בעדינות

אתה שומר עלי

מפסיק לכאוב

אני בטוב

המון זמן לא דיברנו

כבר כמעט שנה,

אבל תמיד הירח מזכיר לי אותך.

היית מתרגש שהירח זורח,

ותמיד נעצב שאי אפשר לצלם.

לפעמים סהרון ולפעמים פלח לימון

ירח מלא של סוף החודש,

יושבים בגינה בסוף הקיץ

ומסתכלים על הירח.

ומאז הירח מזכיר לי אותך,

כי אתה כמו ירח

לפעמים חלק לפעמים שלם

ואף פעם לא מצטלם,

כי במציאות יותר יפה מבתמונה

ועדין מזכיר לי אותך

גם אחרי שנה.

תשמע, אני עצובה

פשוט הייתי חייבת להגיד.

הרגשות תמיד מציפים אותי בלילה מאוחר

כמו חנק בגרון ודמעות בעיניים

ואז אני יודעת שאני מאוד עצובה

לא בגלל שכשהלכתי לא אמרת מילה

יותר עצוב לי על ההשקעה לשווא

ועל זה שאני לבד עכשיו

עצוב לי שהאמנתי לעצמי שאני אוהבת אותך

ונתתי לך כלכך הרבה

וויתרת עלי בשניה

אני בעיקר עצובה כי אני לא רואה אור בקצה המנהרה

אני תמיד נקלעת ללופ הזה

ויוצאת ממנו מהר כמו ברכבת הרים

שניה למעלה שניה למטה

מפחדת לעלות ומצטערת שעליתי

הנסיעה נגמרת עוד לפני שהספקתי להתרגל לישון לידך

מחזיקה חזק בידיות כדי לא ליפול

אבל בסוף הכסא נפתח ואני ממשיכה הלאה

ככה זה, תמיד קשה

ועכשיו זה נגמר

ואני עצובה