אתה מאושר?
איזה שאלה ילדותית. כן, מאושר. לא, לא מאושר. תלוי מתי, תלוי מה אתה מגדיר כאושר.
קופרניקוס יושב מולי וטוען שהוא מאושר. הוא עושה את מה שהוא אוהב. הוא נראה כאילו הוא מאמין לעצמו.
קופרניקוס יודע איך לפתח אצל אנשים כאריזמה.
כן,כן, כאריזמה!
הוא טוען שזה נרכש ואפשר ללמד כל אחד. זה כמובן חייב להשתלב בכישרון טבעי אבל זה בהחלט תכונה שניתן לרכוש.
קופרניקוס טוען שהוא יודע ללמד נשים איך לגרום לגבר להציע להן נישואים.
יש לו 100% הצלחה.
הוא גם מלמד מנהיגים להנהיג, וכאלה שהם לא מנהיגים להנהיג.
נשמע שיש לו ממש את המפתחות לכל הדלתות, לקופרניקוס הזה. כל מה שהוא צריך זה נקודת ייחוס והוא כבר ימנף משם הכל. בחור נחמד.
כציניקן חסר תקנה אני תמיד מביט בהערצה על האנשים האלה. אלה עם הצ'אקרות הפתוחות, אלה שיודעים איך להגיע אל האושר, אלה שיש להם רוחניות גבוהה וחיוך על הפנים. הם מאמינים לעצמם, יש מצב שהם באמת מאושרים. זה ראוי להערכה בעיני.
אני כנראה לא אוכל להגדיר את עצמי אף פעם כ"מאושר". יש ימים שטוב לי, יש ימים שרע. אני בהחלט מודע למקומות בהם שפר עלי מזלי ואני יודע להעריך מה שיש לי ולאחרים אין. רק שאושר היא מילה גדולה מדי עבורי. מילה כוללנית מדי.
אני חושב שאני צריך לשבת עוד קצת עם קופרניקוס...
לפני 17 שנים. 16 באוקטובר 2007 בשעה 8:00
