יום חמישי בלילה, אני לבד במכונית בדרך הביתה. בניסיונות נואשים להישאר ער אני מעביר תחנות ברדיו ונופל על תכנית לילית מוזרה. מדברת שם בחורה שטוענת שהיא גם שפחת מין וגם מלכת מין. מעלים מאזינים מטופשים על הקו ומדברים איתם.
היא מספרת חוויות, היא כבר ניסתה הכל, עשתה הכל, היא בת 25 ומזדיינת כמו משוגעת, איזה כיף נכון?
היא אוהבת להשתין על העבדים שלה והיא אוהבת שמושכים לה בשיער, איזה כיף נכון?
ואני מנסה להבין למה כל זה לא מדבר אלי. פתאום הייתה לי בראש מין תחושה שהדרך היחידה שהצלחתי להגדיר אותה הייתה – "זילות הבדס"מ".
לא יודע למה אבל תמיד ראיתי בבדס"מ משהו אינטליגנטי. משהו שדורש איפוק, דורש יצירתיות, דורש אומץ. אני אוהב את מעטה החשאיות שיש על זה, אוהב להיות שונה מכולם, טוב מכולם.
ולפתוח רדיו ולשמוע מישהי שמפיצה את משנתה המטופשת על בדס"מ עושה בעיני זילות לאהבה שלי. מה גם שהיה די ברור שהיא לא באמת מבינה מה זה בדס"מ, לפחות לא כמו שאני מבין את זה.
מצד שני יש גם מצב שאני סתם מתפלצן. כאילו מה? כולה מדובר בסקס וקצת משחקים ואלימות, וקשירות והצלפות, כולה קצת סאדו מאזו לא?
אז זהו שלא!
מדובר בחוויה שחלק ממנה הוא נפשי, מדובר בסיטואציות שעלולות להיות מסוכנות הן לגוף והן לנפש, מדובר בהבנה ויכולת קריאה של שפת גוף ורגשות של הצד השני, מדובר במשהו שמצריך חשיבה ושכל!
וגם לא בא לי שכל העולם יחליט עכשיו שבא לו לקשור ולהיקשר, להצליף ולהשפיל. לא בא לי. שלי! תלכו מפה... קישטה... גם את ילדונת מתלהבת שמדברת ברדיו... ברררעע
לפני 18 שנים. 29 בינואר 2006 בשעה 9:35