תראו, שור מדבר!

החיים מייצרים סיטואציות חכמות יותר מכל דבר אחר. צריך רק לפתוח את העיניים ולא לפספס אותם.
הנה דוגמא: לפני יומיים אני קם בבוקר, מארגן הילדים, מוריד הכלב, ושולח לדרכה את האישה עם הילדים. נשאר לי עוד קצת זמן אז אני תולה את הכביסה שבמכונה, מכין אורז ואז עומד ושוטף כלים כשברקע תוכנית הבוקר. בתוכנית מדברים על מחקר ש"לאישה" עשו כדי לתמחר את עבודתן של עקרות הבית. תוך כדי נכנסו לדיון האם גברים עוזרים בעבודות הבית וכמובן הגיעו למסקנה המפתיעה ש... לא! רוב הגברים הם פראזיטים עצלנים והנשים עושות את כל עבודות הבית.
ואני עם הקצף על הידיים מגרד בקרחת ושואל את עצמי: האם מישהו מצלם אותי כרגע?

כולנו למעשה גיבורים של תוכניות ריאליטי קטנות. התסריט נכתב בידי הגאון הגדול מכולם (להלן יכונה - הגורל) עם עזרה קטנה של נסיבות, תזמון, ומציאות מבריקה. אין דרך אחרת להסביר את זה שדווקא בשבוע בו המשרד שלי מקבל תפנית דרמטית כלפי מעלה ונפתחות המון דלתות חדשות - דווקא אז אני מקבל הצעת עבודה לג'וב מדהים ביותר. כאלה הם חיים, אולי זה אפילו מה שיפה בהם.
מולי שגב (ארץ נהדרת, מ.ה) אמר פעם שבכל פעם שהם חשבו שהם עוברים את הקו או מקצינים לרמות גיחוך מוחלטות - הגיעה המציאות והביאה איתה הקצנות הרבה יותר מוגזמות.
אגב, מ.ה זה העורך החדש שלי (מוש השור). עכשיו כשיש לי טור נראה לי הגיוני שאני אחזיק גם עורך צמוד.

כמו שאמר המשורר שלמה ארצי: החיים... החיים... קשקוש כלשהו... קשקוש כלשהו... בייבי... בייבי... קשקוש כלשהו... החיים או החיים.
וזה אחרי שהייתי בהופעה שלו בקיסריה בשבת.
(כן, כן, הייתי בהופעה של שלמה ארצי. כשמקבלים סוס במתנה לא בודקים לו את השיניים.)

ברכות על ראשכם, כולכם!