לפני 6 שנים. 17 במרץ 2018 בשעה 22:31
זו רק פגישה, לא משהו מיוחד. במילא אין הרבה זמן.. רק הרגשתי שאני צריכה לתת לזה הזדמנות.
אז נתתי הזדמנות ובפעם הראשונה הרגשתי שככה זה צריך להיות - ספונטני, טבעי, סוחף ומרגש. אולי גם.. כואב, קשה, שובר ובסוף מרכיב לאט לאט מחדש.
ואני? אני חזקה, מובילה ועצמאית. אבל גם הולכת על 4 כמו כלבה טובה בקלי קלות, כאילו ברגע שאצא מהדירה אני לא אתרומם ואזדקף. מי היה מאמין..
ואז הרגשתי כאב חדש. כזה שאני לא ישר צריכה להעלים, אלא כזה שאני צריכה להכיל ולבקש עוד ממנו. כי זה מה שהוא אומר שטוב לי, ובתחום הזה אני בטוחה שהוא יודע יותר טוב. פה אני מרגישה כמו ילדה קטנה שלא יודעת דבר. אולי זה טוב להרגיש ככה לפעמים.
בדירה היפה הזאת זה רק אנחנו ובדירה הזאת אנחנו אחרים.
הסופ״ש הראשון אבל לא האחרון.. בהצלחה.