כשזה שם זה קיים!!!

אני מכירה אותו שלוש שנים....במשך השנים הוא כל כך השתנה. נפתח. השתחחרר. הקשר נבנה בצעדים קטנים והססנים. לא פעם טרקתי את הדלת בפניו. ככה זה שעושים לי דרמות.

התחנן לא מעט. הבין את החסרון שלי בחייו. המתין בסבלנות והיה גנטלמן עקבי מאד. אבל לא נידי ומעצבן. 

ככה זה שיש אינטילגנציה רגשית.

תמיד שיתפתי אותו על הדברים הכי אינטמיים. הוא הכיל אותי במצבים שהייתי מפורקת. עודד, הזכיר לי מה האיכויות שלי. . והוא תמיד ראה אותי נעלה ליידי חכמה אוהבת. 

אחרי נתק של חצי שנה. לפני מספר חודשים ברגע של תחושת בדידות מכרסמת... הוא שלח אדומה. כתב אני מרגיש אותך. הכל בסדר איתך?

ומשם זה חזר בעוצמות ככ עמוקות.  הוא הנשלט המנטלי היחיד שהיה לי. אף פעם לא ראיתי בזה הגיון. 

זה 24/7 הוא החברה הכי טובה. הוא חכם ומבין בכל דבר כמעט. זה ככ כייף השיח העמוק. הוא גומע כל מילה ממני.  מחכה לעיתים שעות וימים עד אשר אפנה. 

הוא מצטנף בפינה וממתין. לאות על המסך.

ועדיין הכל מונח בפניו. הוא לא בגבולות שלי. 

(האצבעות שלי מגרדות לפגוש אותו. הוא רק מחכה לדרישה ממני).

ועדיין רוצה לומר שאני מעריכה את הדאגה הנוכחות הרגש הכנות הסגידה הכניעה האינטילגנטית שלך.

S👠