איך אפשר להסביר למה את סוטה בעיני השפויים.
מי קבע מי סוטה?
מי שפוי?
ומה היא שפיות?
להיות כמו כולם?
כי ככה קבעו?
דווקא אלה שמסתכלים עליך בזלזול, הם החלולים הם הפרימיטיבים.
בעצם הם הפחדנים שחוששים להיכנס לתוך הדמיון של עצמם. ולבחור בחיים כמו שהם רוצים כי בהם שולטים הפחדים.
הטרוף הזה שחיי בתוכי הוא החיים. הוא המצוי הוא הרגע. שבסוף היום אני אומרת לעצמי אני כל כך חייה.
בלי תכתיבים בלי מעצורים כי את משוחרר ממה שיגידו. ואם יגידו? מי הם שיגידו בכלל? בסופו של לילה זה את מול עצמך...
במקרה הטוב זה את מול או בצמוד לאדם שאתה חובק מתוך בחירת אהבה
זו האינדיקציה שלי להכל. אהבה עליה לעולם לא אוותר! אני שרה אהבה חולמת אהבה מדמיינת אהבה האהבה היא מכתיבה את קצב החיים היא פעימות הלב.
חרטתי על ידי את האמת שלי כמה אומץ יש בתוכי ללכת אחרי הלב.
זו הנאמנות של עצמך.
לא לבגוד בעצמך. לכן אני קשה בסטנדרטים שלי לא מתפשרת. אומרות לי נשים שאני קשה שאני דורשת. זה נכון... למרות שבשנים האחרונות למדתי להיות פחות נוקשה פחות שיפוטית כלפי סיטואציות. באה פתוח ואכן אני מרגישה. נכון לי או שלא. בזה התברכתי באינטואציה מאד חזקה והיום יותר מתמיד אני מקשיבה לה באמת.
הפומביות ללא אינטימיות אמיתית לא עושה לי כלום. אחרי כל פעם כזו זה מגעיל מסריח מרגיש לי שזיהמתי את הגוף ובעיקר את הנשמה.
בלי רגש הבדסמ לא מעניין אותי.
אפילו קצת נגעלתי מנשלטות שהרגישו לי כמו מטומטמות על חוטים.
היום אני בוחרת את האנשים שאני מקרבת אלי, חשוב לי שיהיו אנשים עם לב טוב.
אפשר ונילית עם עומק של בדסמ גם זה כבר קרה.
אולי הכל שטויות ובאמת רק החיבור והאהבה הוא מה שנחשב.... כי כאשר משהו אוהב אותך הוא יתן לך להיות מי שאתה בלי מסכות עם השריטות שלך.
החיים קצרים מדי תחיו כמו שאתם חולמים!
