חיעהבב
שאלה לאושו:
אושו אהוב, האם אפשר להיות נשוי ולהיות חופשי בו זמנית?
תשובה:
דהרמה פרייה, זה קשה אבל אפשרי. רק קצת הבנה נדרשת.
כמה אמיתות בסיסיות חייבות להיות מובנות. אחת: אף אחד לא נועד עבור מישהו אחר. שנית: אף אחד לא נמצא כאן כדי למלא את הציפיות שלך לגבי איך הוא צריך להיות. שלישית: אתה אדון לאהבה שלך, ואתה יכול לתת אהבה כמה שאתה רוצה - אבל אתה לא יכול לדרוש אהבה מהאדם האחר, כי אף אחד לא חייב לך כלום, גם אם אתם נשואים.
אם מבינים את העובדות הפשוטות האלה, אז זה לא משנה אם אתה נשוי או לא נשוי, אתם יכולים להיות ביחד - וגם לאפשר מרחב זה לזה, ואף פעם לא להתערב זה באינדיבידואליות של זה.
למעשה, הנישואין הם מוסד מיושן. מלכתחילה, לחיות במוסד זה לא טוב. כל מוסד הוא הרסני.
הנישואים השמידו כמעט את כל האפשרויות לאושר למיליוני בני-אדם - והכול עבור דברים חסרי תועלת. מלכתחילה, הנישואין, הטקס של הנישואים הוא מאוד מזויף....
אבל, אם אתה לוקח את הנישואים ללא רצינות, אז אתה יכול להיות חופשי. אם אתה לוקח אותם ברצינות ובכובד ראש, אז החופש יהיה בלתי אפשרי.
עליך לקחת את הנישואים כמו משחק - שהרי כמו החיים עצמם, זהו רק משחק. תוסיף לזה קצת חוש הומור, תתייחס לזה כמו לתפקיד שאתה משחק על בימת החיים; אבל זה לא משהו ששייך לקיום או שיש לו מציאות כלשהי - זוהי בדיה.
דברים רבים אשר צריך לקחת בהומור, אנחנו לוקחים ברצינות רבה - ומאותה רצינות מתחילה הבעיה שלנו.
ראשית, למה אתה צריך להתחתן? אם אתה אוהב מישהו, אתה יכול לחיות ביחד עם אותו מישהו - זה חלק מזכויות היסוד שלך. אתה יכול לחיות עם מישהו, אתה יכול לאהוב מישהו. אין צורך להינשא לשם כך.
הנישואים אינם מתרחשים בשמים; זה קורה כאן, דרך אנשי הדת הערמומיים.
אבל אם אתה רוצה להצטרף למשחק של החברה ואתה לא רוצה להיות נפרד ולהתבדל, אז תעשה עוד דבר אחד כדי לנקות את אשתך ואת עצמך מהכובד של המוסד הזה, תזכירו אחד לשניה כי הנישואים הם רק משחק:
"בואי נבטיח זה לזה אף פעם לא לקחת את הנישואין ברצינות. אני אשאר עצמאי כמו שהייתי לפני הנישואין, ואת תישארי עצמאית כמו שהיית לפני הנישואין, לא אתערב בחיים שלך, ולא תתערבי בחיים שלי, נחיה כחברים ביחד, עם שיתוף של החופש שלנו, ביחד - אבל נקפיד לעולם לא להיות נטל זה על זה."
"וברגע שבו נרגיש שהאביב חלף, נהיה כנים מספיק שלא להמשיך בשקר, נגיד זה לזה שאהבנו המון - ונמשיך להיות אסירי תודה זה לזה לעד, וימי האהבה ימשיכו איתנו בזיכרונותינו, בחלומותינו, ייזכרו לעד כימים של זהב - אבל האביב חלף, דרכנו המשותפת הגיעה לנקודת הסיום, ולמרות שזה עצוב, אנחנו חייבים להיפרד - כי עכשיו, החיים יחד, הם כבר לא סימן לאהבה. ואם אני אוהב אותך, אני אעזוב אותך ברגע שאני רואה שהאהבה שלי מכבידה עלייך, ואם את אוהבת אותי, את תעזבי אותי ברגע שתראי שהאהבה שלך יוצרת כלא עבורי."
האהבה היא הערך הגבוה ביותר בחיים, אין להקטין אותה לטקסים מטופשים.
אהבה וחופש, עליהם ללכת יד ביד - לא ניתן לבחור אחד ולהשאיר את השני מחוץ למשחק. אדם היודע את החירות הוא מלא אהבה, ואדם שיודע אהבה תמיד מוכן לתת חופש. אם אתה לא יכול לתת חופש לאדם שאתה אוהב, למי אתה יכול לתת חופש? מתן חופש אינו אלא אמון. חופש הוא ביטוי של אהבה.
אז אם אתה נשוי או לא, זכור, כל הנישואים הם מזויפים - הם רק סידור סוציאלי. המטרה שלהם היא לא לכלוא אתכם ולקשור אתכם אחד לשני; המטרה שלהם היא לעזור לכם לגדול ולצמוח אחד עם השני. אבל הצמיחה זקוקה לחופש; ובעבר, כל התרבויות שכחו לגמרי עובדה פשוטה: כי ללא חופש, האהבה תמות.
אתה רואה ציפור על ענף בשמש, גבוה בשמים, וזה נראה כל כך יפה. הציפור מושכת אותך ביופיה, אתה יכול לתפוס את הציפור ולשים אותה בכלוב של זהב. האם אתה חושב שזו אותה ציפור? באופן שטחי, כן, זאת אותה ציפור שעפה קודם בשמים; אבל עמוק בפנים זו לא אותה ציפור - כי איפה השמים שלה, איפה החופש שלה?
כלוב הזהב עשוי להיות בעל ערך עבורך; אך הוא חסר כל ערך עבור הציפור. עבור הציפור, להיות חופשיה בשמים הוא הדבר היקר ביותר והיחיד בחיים. וכך גם לגבי בני האדם.
~ אושו ~
