|
|
|
לפעמים כשאני תופסת את הפער הזה לא מוכן
יוצא שהצלחתי להציץ עליו ותפסתי אותו ככה
אז הוא כמו ילד שגנב את המרשמלו מרים לי לרגע ראש
ומזכיר לי שאין לי מה לקחת את עצמי יותר מידי ברצינות
הכאבים כולם... שתיקה
החתכים על הידים... אינם
מה יקרה אם יהיה שמח
מה ישאר לי אם במקום טעות יצא שאני צודקת
והכניסה ליער תמיד תמיד מוארת
מי אני אהיה אז?
אולי אני פשוט.... רק אשמין
לפעמים מאד הייתי רוצה לחזור לתקופת
שלהרגיש את העצמות בצד של האגן
היה מספיק לי
זה לא מספיק יותר
זה הפך למשעמם ובאנלי
ואיתו העייפות הכמעט בלתי נתפסת של התודעה
בכל המקומות שבהם נכנסת לה הרוח
בן הסדקים שיצרתי כדי שתוכל להיכנס
כמו קרן אור אלימה בן כתליו של קיר ישן
ככה המפלצת שלי שוב ..
למדתי להבין גם את מה שלא אומרים
למדתי צל הרים
למדתי לרעום
ולמדתי לשתוק
אנשים קטנים צל גדול
פעם היית היום כבר לא יכול.
צובע עבורי את היום בהבזקים של חוויות
חוזרת מאוחר ומסתירה את הדמעות
לא תמיד זה היה ככה
אבל זה כבר לא יכול אחרת
אז המשפט הראשון החביב עלי:
"בפנים יש ילדה קטנה ומבוהלת"
באמא שלכם?
בפנים אין שום ילדה
היא גם לא מבוהלת
השני החביב עלי
אצלי הבי דאי ס אם אמיתי !
איזה כיף לי! כי אצלי הוא עשוי מטבעול
פשוט כי בחנות המכולת שאני מבקרת בה היה כתוב שזה לא אמיתי
יחד עם המיונז האמיתי (כמובן)
השלישי זה:
כ"כ מיוחדת, מדהימה, כ"כ רגישה, יש בך המון...
הקאתי בפה 3 פעמים בערך - מזל שזה מרזה.
באאאאאאאאאאאאממא שלכם!!!!
אין לי מושג.
אולי זו היוהרה
אולי החשש הגדול שלי שאתה באמת כזה מוצלח - אבל על באמת.
ואני אומרת לעצמי אין מצב!
אין אף אדם בעולם הזה שעובר את החיים בשקט גמור
כאלו היו שדה חרוש עם אדמה רכה
והם הבעלים של רכב 4X4 הכי טוב בשטח,
עד כדי כך שהם אפילו לא מרגשים את הבורות הכי אפלים.
בזמן שאני מתהפכת בלילה על העדשה שלי ממרומי אלף המזרונים.
ואני אומרת לעצמי שכולם אומללים בדיוק אתו דבר
הם פשוט מעמדים פנים טוב יותר ממך.
ואז יש אותך
וזה טורף לי את הקלפים
ואני חופרת שמה - להבין לראות
מחפשת את המפלצת שמתחת למיטה שלך
ובשם האל - אין מפלצת!!!!
כלום
בקושי יש מיטה
רק דרגש לבן חוויר עם סדנים מסודרים.
בא לי למות מזה ,
אני לא מאמינה לשום דבר מכל זה
וזה לא יכול להיות!
וככה אני הולכת שום לצאת לי מדעתי
תכף אשוב....
או שלא.
חנון לוין תמיד הטיב לדייק את זה
את הפער העגום והבלתי נסבל בן הרצוי למצוי
אם אני צריכה לאלף את המפלצת שלי
או גרוע מזה - המפלצת מתחילה לפתח לי אלרגיות
כי נהיתה רגישה או פשוט בורגנית
אז מה הטעם?
מה הטעם לקחת נמר חייתי, מרהיב עם פראות טהורה
ולבקש ממנו לשבת יפה רגל על רגל רק כדי שלא ילכלך לכם את את השטיח שהבאתם מתורכיה או גרוע מזה
שקניתם במכירת סוף שנה בחנות איקאה גנרית להחריד בצומת בילו.
מה הטעם לזרוע באדם עוצמות שמפצלות אטומים מרוב תשוקה
אם אני צריכה לשים את הילד בגן בשמונה?
באמת מה הטעם?
אני ישנה וחולמת שאני ישנה
ואני שונאת את הבוקר כבר הרבה שנים
עם הסיגריה הזאת שהיא תמיד אחרונה
והכוסית הזאת עם המיץ תפוזים
עם רק טיפת וודקה בפנים
אוי בנות בנות
כמה שאנחנו נהנות
מהתאבדויות קטנות
עומדת על גג גבוה, צועדת על חבלים
ואתם שואלים איך היא עוד לא נפלה
הסקרנות הזאת שכבר הרגה לי כמה חתולים
עוד לא הרגה אותי, החתולה הגדולה.
אני חיה עם אחד ואוהבת את השני
רק כשאני ישנה אני לא עושה כל טעות
שונאת את הבוקר כולל הציפורים
עם הסיגריה הזאת שהיא תמיד אחרונה
ועוד וודקה אחת קפואה
לפני שאני אמות
אוי בנות בנות
כמה שאנחנו מבינות
התאבדויות קטנות
לפעמים אני מצליחה לראות את זה בזמן אמת
חוטים חוטים של זהב וקינמון נמתחים מתוך חלקיק של חוויה
ולפעמים אני מאבדת את היכולת לגעת בחוויה הזו ממש
נשארים לי פרורים
וערגה
פעם זה היה נוכח כל הזמן
לא מרפה
חזק
איש אחד שהיה לי חכם נורא אמר
שזה דומה לקול שמשמיע העץ שנופל ביער
הוא מת בנתיים
גם אני קצת
איך שאני מכורה להתאבדויות הקטנות האלה...
איך שאני לא..
אז אחרי נסיונות קסטומיזציה שלי לכיון המינסטרים
ונסיונות כנים (וחוזרים) להפך מסתם בנאדם ממורמר עם לפוטופ
לזונת סטארטפים שמוציא מהפה שלה משפטים מנצנצים כגון "זו קונבציה ממשקית"
הרמתי ידיים!
ככה שבמקום לחתום על הניירת שתגרום לחשבון הבנק (ומסלול החיים שלי) לחייך לעוד הרבה זמן
חזרתי הביתה בקו 43
רק בגלל שהוא עובר ליד המכולת עם המילקי
אנרכיה 2018
וקמפיין גנרי של mytoo##
וכמה עצלנות זה - להתעצל לפתוח את הבקבוק יין? (נראה לי שפחות)
