|
|
|
אני יודעת איך לחלום ולגרום לזה לקרות
ולמדתי להבין גם את מה שלא אומרים
אני יודעת איך לשרוד פסגות קרות ועמקים
בלילות חמים של קיץ לבד במיטתי
אני יודעת כבר לקרוא את הסוף בהתחלה
ולמדתי לקבל את הטוב ואת הרע
אני יודעת שהם חלק מאותו דבר בדיוק
אני זוכרת את החורף לפני הקיץ שעבר
איך היינו אז ביחד והכל נראה מוכר
איך יכולנו להרגיש כאילו שייכים אפילו שאני ידעתי ...
אני הרי לא באמת מתבגרת
אני מתרגלת לעצמי
אני לומדת להכיר את הנדנדות של מצב הרוח
ומלטפת את עצמי כעוד סופה מגיעה
לפעמים המסע הזה נראה לי פשוט אין סופי - ימים על גבי ימים של זמן צימיגי
ושעון עקשן שרודף אחרי עצמו
וזה נמשך לנצח
ואז שניה אחרי - עברה שנה
ושוב פעם יש ספרה חדשה על הנר יומהולדת שלי
ואני לא מבינה איך מצד אחד
כלום לא קורה
ומצד שני בסוף אלו הזכרונות שלי שנכתבים כל הזמן
והילד שלי הוא כבר באמצע בית ספר
ושערה לבנה על החזה שלך
והימים זוחלים נמסים לתוך עצמם
ואני שוב פעם.... חרשית
לפעמים כשזה מגיע
אני יכולה להרגיש את האנרגיה הצמגית הזו
מטפטפת בשקט
היא כאלו לא זזה
אבל משהו בה נע כל הזמן
כמו החלקקים שרוחשים באטום
היש היום ישנו מאד
והאין מאד איננו
לפעמים אני מרגישה קשורה
בלי שום חבל
רק בתוך המחשבות שלי
ואין לי דרך לצאת
כבתולה.
בוב ספוג: יש כאן רק שלוש מדרגות
פטריק: מרגיש כמו ארבע
את חרותי שמרתי לי אותך כמו כוכב בסער
את חרותי עזרת לי לעמוד בכל כאב וצער
וללכת בדרכי גורלי עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה וללכת ללכת
את חרותי למען רצונך את שבועותי הפרתי
את חרותי לשמור בריתי איתך את חולצתי מכרתי
סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
רק למען אמון בי תיתני
נטשתי ארצי וטובי ידידי ושלך רק הינני
את חרותי הורית לי לוותר על תפנוקים ונועם
את חרותי לימדת את ליבי גם בבדידות לשמוח
את שלימדת אותי לחייך למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעיי במסתור ולקום וללכת לי הלאה
את חרותי בלילה קר אחד הפרתי את בריתנו
וכך ערקתי לבדי מהשביל עליו פסענו שנינו
בגדתי בך חרותי הטובה אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם אשר שמו אהבה נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה
בתנועה רחבה
נעלה את השער
איזה מזל אני לגמריי בקטע של מיונז מזויף מביצים סרוחות ...
ואם כבר מדברים ברצינות - איזה דבר דוחה זה מיונז? מי האנשים שאוכלים את זה מי??? (כי גם בקינק צריך גבולות)
זה לאהוב את מה שיש ... אבל על באמת
K.Y+ סדורל
באחר צהריים אחד בשעה של בן ערביים
נכנסתי למקלחת והבאתי את המים לטמפרטורת רתיחה
בצורה טקסית על גבול הניתוק
התיישבתי על רצפת הגרניט החשופה
תחת המפל הלוהט
והתחלתי למרק עצמות מתוך הבשר
כעבור שעה
מצאתי את עצמי בתנוחת עובר
מוצצת אולי חזק מידי
את האגודל הימני
במבט מרחוק הייתי אומרת שהתבשלה לה שם חתיכת היסטוריה
במבט קרוב הייתי אומרת: כוויות.
