רוך וקושי

שאת מגלה שהשנצלים עולים 69ש"ח וזה אשכרה מחרמן קצת.. פח אני 

שהאי של המטבח ... זה האי היחידי שיש לי בקיץ

הייתי רוצה שיהיה לי מקום

לשים בו את הראש לרגע

לנח

שתבוא תלטף אותי

ותשקר לי שהכל יהיה בסדר

ונסגור את הדלת ולא יהיו רעשים

גם את ההמון הפנימי אני לא אשמע יותר

ולא נשחק

ולא נעמיד פנים

ולא נהיה מישהו אחר

ונכיל האחד את השניה

את הגוף אבל בעיקר את הנפש

את הצלקות ואת השלמות

ונאהב.

לא אהבה סוערת

לא אהבה של דיסני

אפילו לא אהבה של גבר ואישה

אלא נאהב את האדם שאתה

ואת האדם שאני

ונניח רגשות אשם 

ותיעוב עצמי

מחוץ לדלת

הייתי רוצה לבנות איתך כזה מקום

אבל יותר מהכל הייתי רוצה למצוא את המקום הזה 

אצלי בנפש

כי עייפתי

ואני מבקשת לנח. 

אומרים שבני יורק נאנסת אישה כל חמש שניות....ברת מזל שכמותה 

נו מה לעשות מי שקיבל כוויה ממרק ... תמיד יעשה "פו" על יוגורט

מחר, אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול -
ימחל לי על אהבתי,
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם -
מן המדבר.
והוא יבין - אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם -
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.

היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

אושר ישן

כזה שיצרתי בעצמי

שחוזר ועולה לסדקים של היום

וצובע אותם בזהב

הייתי רוצה שתזכיר לי 

את מה שהייתי

את מה שנדם

הייתי רוצה לראות את עצמי משתקפת בתוך העתיד

הלא קבור של שנינו

ואז להפליג איתך מכאן

בסדר יאללה כוסאומק אז דחפתי נקניקית טבעול קפואה לכוס

עד עכשיו אנ'לא סגורה על זה אם זה אקסימרון 

או סתם משעמום

ברגע בהיר אחד

יכולתי לראות בן מסכות הכאב והזעם

לרגע אחד של שקט

יכולתי להאמין שאפשר לנח

זו אני שמאמינה ככה

אתה לא

אף פעם ולא לרגע אחד אתה לא מוצא את המקום השקט הזה

של להניח את חרב הלוחם שלך 

ולעשות לעצמך "פו" על החתכים העמוקים

ואתה תגיד "הם לא עמוקים זו רק שריטה"

תחנות רוח יש גם פה לא רק בשירים

null