לפני 6 שנים. 3 בפברואר 2018 בשעה 10:44
רצתי היום.
הרבה.
מרחק של חצי עיר
רצתי עם המון כמיהה
כמיהה שהגוף הזה המכונה הזו
שלוקחת אותי בתוכה - תתעייף
חיכיתי שהיא תתעייף כדי שאוכל
לשמוע בצורה ברורה את המחשבות
עוזבות אותי
נשמטות ממני
נעלמות
ואז באמת להצליח להפסיק לשמוע
ולהתחיל ממש להקשיב.
להקשיב למה אני רוצה
להקשיב למה אני צריכה
להקשיב לאיך הייתי רוצה שזה יקרה
להקשיב ללמה?
כדאי שאוכל לתת לכל זה מקום
מכבד
מכיל
אוהב
אבל הגוף שלי לא התעייף
והמשכתי לרוץ
ועוד ועוד
וזה פשוט לא קורה
קילמוטר 15 16 17 ....
אין שקט
רק רעשים של יום יום
פאק , אני כנראה ממש בכושר :-)
