רוך וקושי

Seymour Glass​(שולט) - קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה.שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות- הוא בעצם ממקום אחר,והוא לא יודע את זה. הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה אל ארץ מולדתו, שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יכול להבטיח לו שהיא אכן קיימת. אדם כזה נולד לתוך גיהנום, ובהתחלה הוא אינו יודע שזה הגיהנום. הוא ממשיך לחיות את חייו וליפול שוב ושוב, ורק אחרי זמן ארוך משהו קורה: איזה רגע של חסד, שבו הוא זוכה לראות, ולו לרגע מהיר ובהיר אחד, את המקום שלו. פיסת גלויה קרועה מן המקום שלו, נאמר. או מישהו משם שחולף על פניו ומחייך- רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת הוא מבין שאכן יש מקום כזה. שהוא לא חולם. שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו. וגם, כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהנום"

[ מתוך: ר. קארבר, שירים(עריכה ותרגום- עוזי וייל), מודן הוצאה לאור]

אמלי20 - אנחנו לא מתבגרים אף פעם. מה זה בכלל להתבגר? אתה מבין יותר דברים. לומד לחיות עם יותר כשלונות. אבל זה רק עניין של אחוזים. ילד אם לא יראה את אמא שלו חמש דקות יחשוב שהגיע סוף העולם. מבוגר יכול לא לראות את את אמא שלו בכלל ולא לחשוב שהגיע סוף העולם. אז מה? אז הסוף לא מגיע? בוודאי שמגיע. אין להתבגר. יש רק להתרגל. (חמישה חלומות - עוזי וויל - מטיב לדייק- כמוך)

Seymour Glass​(שולט) - להתרגל, להאטם

אמלי20 - לא. לא להאטם. הכי גרוע. עדיף להתרגל

Seymour Glass​(שולט) - אולי להאטם היה חזק מידי, להתכהות, אחרי שמתרגלים עוצמת הרגשות פוחתת. עם זאת, מידי פעם (שרואים פיסת גלוייה משם) הרגש מכה בעוצמה

אמלי20 - ועדיין... מעדיפה לכאוב ולדמם כל יום חדש מאשר להפסיק להרגיש. אל תבלבל אותי עם אושר - בוא נסגור על דיכאון סביל.

Seymour Glass​(שולט) - ממש לא, לא מסתדר עם דיכאון. לא יכול לשלוח לך בתגובה לפוסט את לילות לבנים של דוסטוייבסקי

אמלי20 - או קי לא דיכאון - אולי גם כאן הניסוח חזק מיידי - אני נגד דיכאון... אולי תודעה מורבדית .. על איזה חלק של הטקסט אתה מדבר? (זה ספר ארוך)

Seymour Glass​(שולט) - דווקא מהקצרים שלו. לא ציטוט אלא המהות (לפחות כפי שאני לקחתי), להתבונן בטיפה האחרונה שנותרה בכוס ולמצוא בה עולם ומלואו.

PeterPup​(אחר) - ואחד אחר אמר:
מתוך בדידות אתה מבין שידידות עם עצמך היא דבר נדיר.
מתוך בדידות אתה מבין שידידות עם עצמך היא דבר סביר.
ואולי השלום העצמי הפנימי זה כל מה שצריך