לפני 6 שנים. 30 במאי 2018 בשעה 11:35
ופעם הזאת שהגעת
הריח שלך היה בשכבות
שכבה של בושם - חצי שקופה
ומתחת הריח הלא מוכר והמוכר כל כך שלך
אני יודעת שהרחתי סיגריה
למרות שאמרת שלא
אני יודעת שההייתי איתך שם
ריח של הדחקות
הוא ריח שאי אפשר למחוק
גם לא בעשרות הזלפות מהבושם היקר שלך
כמו הצל שהזיכרון שלך מטפטף על הקירות שלי.
כל משפחה אומללה, אומללה בדרכה שלה.