רוך וקושי

בלילה הזה הייתי בובה ממוכנת
ופניתי ימינה ושמאלה, לכל העברים,
ונפלתי אפיים ארצה ונישברתי לשברים
וניסו לאחות את שברי ביד מאומנת.

ואחר כך שבתי להיות בובה מתוקנת
וכל מנהגי היה שקול וצייתני,
אולם אז כבר הייתי בובה מסוג שני
כמו זמורה חבולה שהיא עוד אחוזה בקנוקנת.

ואחר כך הלכתי לרקוד בנשף המחולות
אך הניחו אותי בחברת חתולים וכלבים
ואלו כל צעדי היו מדודים וקצובים.

והיה לי שיער זהב ועיניים כחולות
והיתה לי שימלה מצבע פרחים שבגן
והיה לי כובע של קש עם קישוט דובדבן.

(דליה רביקוביץ')