בחיבוק שלי

שנייה של זכרון מתוק,

מברשת שיניים שנייה לא נמצאת בהחפז הבוקר המאפיין, אני שולף את האחת שכן שם, מורח משחה, פוער את פיך היפה, ילדה מתוקה ומצחצח לך שיניים, סופר סתימות, מביט בגומות הלשון, מחייך על המחשבה של לדגדג לך את הענבל.

מצחצח ומשתאה עד כמה עונג אפשר להפיק מהחלל הזה.

את יורקת מים מחוייכת וטוענת "בטח המצאנו פרקטיקה בדס"מית חדשה עכשיו", אני חושב לעצמי, אין לך מושג עדיין אבל חכי חכי למברשת השיניים החשמלית.

בוקר טוב,

יוצא לכנס בקרפטים או הרים דומים, אשוב בקרוב, מתגעגע כבר