פגישות אמצע שבוע הן בדרך כלל קצרות ותכליתיות, שעות ספורות של שימוש אינטנסיבי, לא המקום והזמן לפתח אינטימיות, לחנך, לאלף.
הוא נכנס ומנסה ככל יכולתו לבצע את ההוראות שקיבל. גונב מבטים חטופים בנו ובחדר, כמנסה להבין את הסיטואציה אליה נקלע לראשונה.
לפקודה הוא מתקרב על ארבע וכורע על ברכיו מתחתי, צמוד, כמעט נוגע בה בזמן שהיא מרוכזת כולה בלהכניס את כולי לתוך פיה ומתעלמת במופגן מהאיום על מקומה.
אני מרגיש את ההתרגשות שלו, רואה את הזין הקטן שלו זקור, את הידיים המשולבות מאחורי גבו משתחררות ונעות לאט לכיוון הרגל שלי. אני מורה לו בשקט להחזיר אותן למקום.
הוא ממשיך ללוות אותנו לאורך הערב, צמוד, כמעט נוגע, על ארבע או על ברכיו כשאני משתמש בה, כשאני מכאיב לה, כשאני מנשק אותה. אני מרגיש כמה הוא רוצה לגעת, כמה הוא מגורה, כמה הוא נפעם ממה שהוא רואה.
אני משעין אותה על השולחן ומצווה עליו להכין עבורי את החורים שלה. הוא קצת מתבלבל אבל מתעשת לבסוף ומלקק לה בתאווה את החורים, מופתע מעוצמת תגובתה. אני מורה לו להפסיק וחודר לה לכוס, הפנים שלו כמעט נוגעות בנו והעיניים שלו מהופנטת לחדירה. היא גומרת ואני יוצא ממנה. משתהה בחוץ ומסתכל עליו נועץ עיניים בזין שלי. אני מחכה כמה שניות והפה שלו נפתח, מצפה לקבל את שלו. במקום זה אני חודר לה לתחת ומזיין אותה עד שהיא גומרת. שוב אני יוצא ממנה ופונה קלות לכיוונו. קצה הזין שלי ממש מול פיו. הוא שוב פותח את הפה בציפייה.
אתה רוצה לנקות לי אותו?
כן אדוני
אתה חושב שאתה ראוי?
כן אדוני
לא. אתה לא. אתה צריך להרוויח את זה, את המקום שלך. אתה צריך ללמוד לשרת, להיות מדוייק עבורי.
כן אדוני, אני רוצה ללמוד
לא היום עבד, הערב זה קצר ולא זמן לאילוף וחינוך. סיימת להיום.
עבד של יום חול
