ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

6

לפני 3 חודשים. 1 באוגוסט 2024 בשעה 8:21

לא כל פנטזיה צריך לממש. זאת, שמובאת בשינויים קלים מאוד, נשארה בגדר פנטזיה ונושא לעיבוד עצמי וטיפול זוגי.

 

שוב חלמתי על זה, התעוררתי כל כך רטובה והייתי ממש חייבת לגמור, הלכתי לסלון והמשכתי אותה שאני גומרת פעם אחרי פעם ובוכה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, הפנטזיה הזו רודפת אותי, כל פעם היא הופכת קיצונית ומוחשית יותר. אני כבר לא יכולה להסתכל עליו בלי לדמיין אותו מושפל וכואב 

היא יושבת מולי, נסערת, העיניים שלה אדומות. ונראה שתיכף תפרוץ בבכי.

הוא כל כך טוב אלי, אוהב, דואג, תמיד שם עבורי. אני כל כך אוהבת ומעריכה אותו, זה לא מגיע לו, אני נוראית.

אני יושב ומקשיב, נותן לה לפרוק, לשם שינוי באמת אין לי מה לומר.

אני צריכה את הכאב ממך, אני רוצה להפסיק לחשוב, חייבת. בוא נלך בבקשה...

אנחנו הולכים אלי והיא ממשיכה לפרוק. 

זה מחמיר ממש. פעם הוא היה צופה אבל לאחרונה אני מדמיינת שאתה משפיל אותו, שולט בו, כמו שעשית לזוג ההוא. 

אני קצת מופתע ומבקש ממנה לתאר 

זה מתחיל תמיד אותו דבר, אתה מגיע אלינו בערב, בלי שום התראה, נכנס ומתנהג בביטחון כאילו זה הבית שלך. 

אתה מציג את עצמך, כאילו שהוא לא יודע וניגש לספה. אתה קורא לי כלבה ושולח אותי להכין לך קפה ומתיישב. הוא אובד עצות ואתה אומר לו לבוא לשבת. 

הוא בא להתיישב על הספה אבל את מחייך אליו ואומר לו שהוא צריך לשבת על הרצפה.  הוא בשוק מוחלט אבל מבצע. 

אתה מסביר לו שהגיע הזמן שהוא יבין איך צריך להתייחס אלי. הוא משפיל את עיניו, לא מעיז לייצר קשר עין איתי או איתך. 

אני נטועה במקום ולא מסוגלת לזוז או לחשוב. אבל ברגע שאתה מצווה עלי לבוא לבין הרגליים שלך הכל מתבהר ואני מצייתת, חשה הקלה שאני לא צריכה להתמודד עם הסיטואציה.  

אתה שולף בטבעיות את הזין ואני מכניסה אותו לפה, נאחזת בו כמפלט מהסערה. לרגע חושבת על איך הוא מרגיש, האם הוא מקנא, אם הוא מסתכל, רואה אותי מוצצת בתאווה? נבוך מכמה שהוא קטן ורפה לעומתך?

זה ממשיך וממשיך, אתה משתמש בי מולו ואני עפה, מגורה כל כך מהסיטואציה,  מתענגת על ההשפלה שלו מולך, זה מרגיש כל כך נכון וטבעי. 

אתה מדבר איתו תוך כדי. מסביר לו ומשפיל.  וזה רק מגרה אותי יותר. אתה צוחק עליו שהוא מגורה ומורה לו להתפשט. הוא יושב ליד הספה, ערום, מושפל ורק הזקפה שלו מסגירה את ההתרגשות. 

אתה מסביר לו שעכשיו הוא יראה איך באמת מזיינים כלבה ושאת זה הוא צריך לראות מקרוב. אתה שולח אותי לשכב עם התחת מורם עבורך ואני כל כל מחכה לכאב מהחדירה החזקה שלך. אתה מורה לו להתקרב עוד, עד שהראש שלו ממש ליד התחת שלי וחודר בכח, אני צורחת מכאב ומעונג כשאתה מזיין אותי חזק ושומעת אותך מסביר לו תוך כדי. 

אתה מצווה עלי לגמור וגומר בתוכי מיד אחרי. אתה יוצא מתוכי ומצווה עליו ללקק את הזרע שמטפטף מהתחת שלי. הוא מלקק בהתחלה בהיסוס ואז בהתלהבות גוברת ואני גומרת מזה בעוצמה מטורפת. 

 

 

 

לפני 3 חודשים. 31 ביולי 2024 בשעה 21:31

לא כל פנטזיה צריך לממש, לפעמים כדאי להשאיר כתשוקה, מושא אוננות, ולפעמים צריך לשקול טוב את השלכות המימוש. אבל כלבהזונה היתה מאוד בשלה ועקבית ולבסוף , שהצדיקה, אפשרתי לה. להיות זונה.

היא יושבת במקומה, בין רגליי, ואנחנו מדברים.

היום כלבהזונה יבואו אלי זוג חברים

היא נדרכת פתאום, לא דיברנו על זה, אבל הניצוץ בעיניה מסגיר את ההתרגשות.

מתי? מי?

לא עניינך כלבהזונה, עכשיו לכי להתקלח ותחכי במקום שלך.

כחצי שעה מאוחר יותר אני מקבל הודעה כפי שסיכמנו וניגש לפתוח להם את הדלת.

היא נכנסת ראשונה, אישה מטופחת ונאה בשנות הארבעים לבושה בשמלה פשוטה ואלגנטית והוא אחריה, לבוש בהידור, כרס וגישה לא נעימה במיוחד של עשיתי הרבה כסף בחיים.

היא סוקרת אותי ואת הסלון, מנסה להבין את הסיטואציה, והוא מחפש את כלבהזונה כמו גבר חרמן טיפוסי.

אני מזמין אותם לשבת על הספה ואנחנו שוברים את הקרח בשיחת מצאתם בקלות ואיפה חניתם סטנדרטית. שניהם קצת במתח אבל מגיבים אחרת, היא שקולה ומחושבת והוא פחות, הרבה פחות.

אז איפה היא? הוא אוזר אומץ ושואל

נכון, איזה חוסר נימוס, אבל קודם מה תשתו?

כלבהזונה בואי לפה

היא יצאת מהחדר על ארבע ומגיעה אל בין רגליי כשראשה מורכן, החצאית הקצרה שבחרתי לה חושפת את התחת ושניהם בוהים בה.

כלבהזונה, שלוש וויסקי ושלוש כוסות מים

היא קמה וניגשת למטבח ומנסה תוך כדי לגנוב מבט בנוכחים

היא חוזרת עם הוויסקי ואני מציג את האורחים

כלבהזונה תכירי, זו גברת וזה אדון, הם קנו אותך להערב ואת צריכה למלא את כל מה שהם יבקשו

היא מתבוננת בי ובהם בתימהון ומתעשתת מיד, כן אדוני, הכלבהזונה שלך תשמח לשרת את גברת ואדון

יפה כלבהזונה, גשי להביא את המים ותחזרי למקום שלך בחדר

היא מגישה את המים, יורדת על ארבע וחוזרת למקומה כששניהם בוהים בה בסקרנות.

נו, אהבתם את כלבהזונה שלי?

שניהם קצת נבוכים, היא מאוד יפה ומיוחדת היא אומרת לבסוף

אז, תרצו להמשיך לפי מה שסיכמנו?

אתה בטוח שהיא רוצה את זה? היא שואלת

אני מחייך אליה ומסביר שלכלבהזונה אין רצון משלה, אבל בכל מקרה הערב אני מגשים עבורה פנטזיה שלה.

היא נרגעת והוא נראה להוט להתחיל

אז איך זה יעבוד? הוא שואל

כמו שסיכמנו, אתם משלמים 1000 שקלים עבור השעה הראשונה ואחר כך נראה אם, מתי ואיך ממשיכים

ואתה תהיה חלק מזה היא מסתכלת עלי ושואלת?

לא, היא שלכם לעשות בה כרצונכם, שנתחיל? איך תרצו לשלם?

וכמה יעלה אם נרצה להמשיך הוא שואל ומקבל ממנה מבט צונן

קודם נראה אם תרצו להמשיך ואיך הערכתם את השירות שקיבלתם ונדבר

ואם נרצה שגם אתה תהיה נוכח? היא שואלת

אני מחייך אליה ואומר, לכל דבר יש מחיר אבל שלי גבוהה בהרבה, אם את מודאגת ורוצה אז אהיה אתכם בהתחלה

כן, בבקשה היא עונה

הוא בא לשלוף כסף מהכיס אבל אני עוצר אותו

כלבהזונה בואי אלי

היא חוזרת על ארבע אל בין רגליי, הפנים הסמוקות שלה מסגירות את ההתרגשות

כלבהזונה, גברת ואדון משלמים לי 1000 שקלים עבור שעה שלך, את מבינה?

כן אדוני

את רוצה לשרת אותם?

כן אדוני

את תשרתי אותם היטב?

כן אדוני

כלבהזונה את רטובה?

מאוד אדוני

עכשיו אתה יכול לשלם, רציתי שהיא תראה

הוא שולף ערמת שטרות מהכיס, סופר ומניח על השולחן.

כלבהזונה, שאת איתם את שייכת להם, רכושם, אם את רוצה לגמור את צריכה לבקש רשות מהגברת, ברור?

כן אדוני

אני מסתכל עליהם ונהנה לראות עד כמה הם מתרגשים.

טוב, עכשיו עשרה לעשר, היא שלכם עד אחת עשרה, אני אהיה איתכם בהתחלה ואז אצא ואחזור עוד שעה

כלבהזונה, תגשי לגברת ותבקשי ממנה רשות ללקק לה את הרגל

היא מביטה בי מופתעת וחולצת נעליים בזמן שכלבהזונה עושה את דרכה אליה

אני יכולה ללקק לך את הרגל גברת?

היא מסתכל על כלבהזונה שכורעת למולה ואז עלי כמו לקבל אישור, חולפות כמה שניות עד שהיא עונה

כן כלבהזונה, את יכולה

כלבהזונה מלקקת לה את כף הרגל בתאווה מופגנת

אחריי כמה שניות היא מתמסרת לתחושה ונשענת אחורה על הספה

כלבהזונה, תפסקי את הרגליים שלך שהאורחים יוכלו להריח עד כמה את מיוחמת

אני מציע לו להרגיש בעצמו כמה היא רטובה והוא נשען קדימה ושולח יש לכוס של הכלבהזונה שמגיבה מיד באנחה

רטובה חבל על הזמן הוא אומר ומחייך אלי תוך כדי שהוא משחק לכלבהזונה בכוס

כלבהזונה, תשאלי את הגברת אם היא מרשה לך ללקק לה את הכוס

אנייכולה ללקק לך את הכוס גברת? הפעם כלבהזונה כבר נשמעת אחרת, נינוחה וחרמנית

היא מפסקת את רגליה וכלבהזונה מסיטה לה את התחתונים ודוחפת בהתלהבות את הראש אל בין רגליה

עכשיו שתיהן נאנחות

נראה לי שאתם כבר תהיו בסדר, אני אחזור בעוד שעה

לפני 3 חודשים. 29 ביולי 2024 בשעה 12:37

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!

נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן

עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –

וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!

יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,

וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם

כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים

לפני 4 חודשים. 21 ביולי 2024 בשעה 14:10

דרוש חור

הוא לא חייב להיות חור מנוסה שמחפש בעלים חדשים, הוא יכול להיות חור שרוצה ללמוד להפוך לאחד

הוא לא חייב להיות חור זמין ומיידי, להיפך, שליטה/התמסרות זה תהליך מהנה 

בכלל, הדרישות מחור הם לא בשמיים

אבל הדרישות מבעלת החור כבר לא כל כך טריוויאליות 

הוא חייב להיות מחובר לאישה חזקה ועצמאית ששלמה עם הצורך והרצון להתמסר

הוא חייב להיות חלק מאישה בוגרת (פחות עניין של גיל, פגשתי בנות עשרים מרשימות ואינפנטיליות בשנות הארבעים)

הוא חייב להיות מחוברת לאישה אינטליגנטית, אינטלקטואלית או לפחות סקרנית

הוא חייב להיות מחובר לאישה אמיצה, כזו שתשאף למים העמוקים של השליטה

הוא חייב להיות מחובר לאישה שמסוגלת לפתיחות וכנות מלאים

הוא חייב להיות מחובר לאישיות, כזו שארצה להתעורר לידה בבוקר 

וגם, הוא חייב להיות במרכז, אחרת הנסיבות כנראה יכריעו

 

חורים יש המון, אישה שארצה להפוך לאחד זה כבר זה כבר די נדיר

 

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. 2 ביולי 2024 בשעה 19:10

איך אתה עושה את זה?

זה לא אני זו את

היא שוכבת לצידי, מותשת ונינוחה ואני מלטף לה את הראש 

לא נכון, זה אתה,, הייתי כבר במצבים כאלה אבל לא הרגשתי ככה.

זה לא אני, זו את, הרשית לעצמך להרגיש ככה, איתי. זה תמיד היה בך.

לא נכון, זה אתה שגרמת לי להרגיש ככה. זה אתה שגרמת לזה להיות כל כך טבעי ונכון.

את שוב טועה, זו את שהיית עצמך בנוכחותי. אני בסך הכל איפשרתי לך להיות את. 

אז כל מה שעשית היה בשבילי? לא עשית בי את מה שאתה רוצה?

אפשר להציג את זה כך אבל זה לא יהיה מדוייק

למה? אם הכל היה בי ואתה רק איפשרת לי להיות אני, איפה אתה בסיפור? איזה צורך שלך אני מלאתי? 

אני רק איפשרתי לך להפתח ולפרוח.

אבך מה יוצא לך מזה אם הכל עבורי? 

אני קיבלתי את הדבר הכי יפה שיש

את פריחתך 

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. 1 ביולי 2024 בשעה 18:18

היא בדרך לישיבת מחלקה, כבר מזמן לא מתרגשת מהמעמד, מזה שנתיים שהיא מנהלת יחידה וכבר הפסיקה להתרגש מההישג. מידי פעם היא סקרה בראש את המצב היציב אליו הגיעה בכוחות עצמה. תפקיד מעולה ומספק, בית במושב לא רחוק מבית החולים, הילדים בשלב מאוד עצמאי וחיובי אפילו היחסים עם הבעל הגיעו לשיווי משקל של מעורבות רגשית מינימלית ושיתוף פעולה די נטול חיכוכים. 

אבל תמיד התמונה מתעוותת לה בראש וכאב מחניק אוחז בה, היא יודעת שלא היתה מגיעה לכל זה בלי ימי שלישי שלהם. בלי לקבל את מנת הכאב שמחייה אותה, בלי תחושת ההשפלה של להיות חור עבור גבר אנונימי לחלוטין. בתוך תוכה היא יודעת שככל שהיתה רוצה לראותו ולהכיר אותו עצם ההיכרות היה מכבה את הכל. והיא תלוייה בו לחלוטין, שיפיח בה חיים ורגש כמו חוט ניסתר המחבר את כל חלקיה.

זה התחיל לפני שלוש שנים, על הכלוב שמעה בשחיחת בנות והסתקרנה. היה בכתיבה שלו משהו שמשך אותה מאוד, אינטליגנטי ורהוט, בוגר ובטוח. הם התכתבו תקופה והיא הרגישה מסוחררת. הוא היה רגיש וחכם ועם זאת הוא נותר מסתורי ואנונימי, חידה. הוא לא נידב פרטים על עצמו ולא שאל, כך עדיף הוא פסק והיא קיבלה. 

לבסוף הם נפגשו, היא הצליחה לגנוב זמן לעצמה ביום שלישי בתואנה שהיא עם הילדים אחהץ, וכך היא חצבה לעצמה חלון מהחיים, שיקרה ובגדה עבור עצמה. לפני הפגישה הוא בנה עבורה את התסריט לפרטיו. החל מכיסויי העיניים וכלה באיך יתייחס וישתמש בה, היא היתה נבוכה מכמה זה מרגש וציפתה לזה בכליון עיניים. בעוד הפגישה היתה צפוייה והתנהלה בדיוק כמו שהוא קבע מראש, היא לא היתה מסוגלת לדמיין את עוצמת הרגש וההשפעה עליה. הכאב שלו העיר את כולה, ההשפלות שלו שחררו את נפשה הכלואה והיא הסתובבה כל אותו שבוע מרחפת וחיונית ומלאת בושה. אבל היה ברור לה מהרגע הראשון שהיא מכורה. 

בהתחלה היא עוד היתה מדמיינת אותו, אותם, מנחשת את פניו, עפה רחוק בדמיון על בילויים משותפים, טיסות, ואפילו גירושין. אבל גם שהפגישות ביניהם הפכו לקבועות, המסתורין והאנונימיות נשמרו בהקפדה. לאחר זמן מה, הדמיונות הרומנטיים נעלמו והיא נזקקה למפגש השבועי שלה עבור עצמה בלבד. היא הכירה את ריח גופו, טעם הזיעה והזרע שלו, את המגע של ידיו החזקות שחנק או סטר, אבל אפילו בקולו היא לא היתה בטוחה, את מעט הפקודות הוא נתן בטון משתהה כמו למנוע ממנה לזהותו. היא כן הכירה את צלצול הטלפון שלו שמעולם לא כיבה או השתיק, תמיד ענה לשיחות בהודעות טקסט במהלך המפגש. צלצול מעצבן של מוזיקה קלאסית שלא הכירה. היא תיעבה את הנעימה ואת ההתנשאות והפלצנות בבחירה בה כצלצול. 

היא בדרך לפגישה יחד עם הרופאים המומחים ומנהלי היחידות, מדברת עם אחד מהם שלפתע היא שומעת מתוך חדר הישיבות קול מצמית, הצלצול שאי אפשר לטעות בו. לשנייה היא עוד מרגישה, מרגישה איך שני העולמות שלה מתנגשים בעוצמה ומתנפצים,

וצונחת לרצפה

 

לפני 4 חודשים. 1 ביולי 2024 בשעה 14:57

את יודעת שכן, אחרת לא היית פה

אני מסתכל עליה, אנחנו יושבים בפינה שקטה בבר. היה לי ברור מההתכתבות האינטנסיבית בשבועיים שלפני שהיא תהיה מקסימה.  

תספר לי, היא דורשת בסקרנות 

אני מספר והיא לא מפסיקה לשאול שאלות, יורדת לפרטים הכי קטנים. 

היו עוד, נכון?

כן

הרבה? היא לא מנסה להסתיר את ההתלהבות והסקרנות שלה.

היו לא מעט, אבל בואי נתרכז בנו. את מבינה שמילת ביטחון לא תעזור לך?

אני לא רוצה מילת ביטחון, זה יהרוס לי את הכל.

את מבינה שבתוך הגבולות שקבענו אעשה בך מה שאני רוצה?

ברור, זה כל הרעיון.

חשבת על ההשלכות של זה?

היא מסתכלת עלי בסקרנות. לא, איזה השלכות? סיכמנו שלא יישארו סימנים.

לא. לא השלכות כאלו,  ההשלכות עלייך, על המיניות שלך, על רף הגירוי שלך. זה לא תמיד טרוויאלי להגשים פנטזיה.

היא משתתקת ומתכנסת בעצמה. 

אתה פוחד שאחזור לעוד?

לא. זה לא מפחיד אותי. אבל אני אוודא את זה שתרצי לחזור

היא מסתכלת עלי בריכוז והאומץ והסקרנות מתחלפים במשהו אחר, מסוייג. אני יכול לדמיין מה עובד עליה 

אנחנו נשארים לדבר עוד קצת ויוצאים יחד.  אני מלווה אותה לחניון ואנחנו נפרדים בנשיקה וחיבוק. 

תודה וסליחה היא לוחשת לי באוזן לפני שנכנסה לאוטו וחזרה למשפחתה 

 

לפני 5 חודשים. 14 ביוני 2024 בשעה 20:45

היא אומרת ומרימה את מבטה אלי.

אנחנו יושבים לבד בחוץ. היא כל כך יפה על רקע השקיעה, רעש הגלים נבלע בהמולה שמאחורינו, מסיבת יום ההולדת שלה. הפתיע אותי שהיא בכלל הזמינה אותי אחרי קרוב לשנה, אבל באתי, הייתי סקרן. 

היא לא מחכה לתשובה וממשיכה, פורקת את מה שישב עליה והוביל אותה להזמין אותי. 

אם לא היית מספר לי על הכל, על השליטה, על האחרות, אם במקום זה רק היית לוקח אותי באותו לילה,  הייתי שלך, הייתי מקבלת ומסכימה להכל.

אנחנו מביטים אחד בשנייה למשך כמה שניות.  

אולי אני אומר לבסוף, אולי היית איתי ואולי היית מתמסרת אבל לא היית שלי או מתמסרת אלי אלא למישהו אחר, לזה שהסתיר ולא היה כנה, ואליו לא היית מתמסרת ומעולם לא היית שלו. 

אנחנו מתחבקים ונפרדים בנשיקה, שוב.

 

לפני 5 חודשים. 13 ביוני 2024 בשעה 6:08

אנחנו יושבים לאכול, באופן די נדיר אנחנו בגובה העיניים ובאור יום מלא.

תוך כדי שיחה המבט שלה משתהה על הפנים שלי, מזהה משהו שלא הבחינה בו בעבר.

זה...זה משם? היא שואלת בזהירות

כן. זה כלום, יצאתי בזול אני אומר אבל תחושה מטלטלת של דה ז'וו מציפה אותי, כבר הייתי במקום הזה בדיוק. 

תספר לי פעם?  

כן. אני עונה לה אבל נמצא במקום אחר לפני די הרבה שנים

כן. זה כלום, יצאתי בזול 

היא מסתכלת עכשיו לתוך עיני, משתהה, קוראת בתוכי. העיניים שלה מאדימות ודמעה זולגת על לחייה. 

היא מתקרבת, מצמידה את ראשי לחזה שלה ומחבקת חזק ולוחשת 

לא. לא יצאת בזול בכלל

לפני 5 חודשים. 11 ביוני 2024 בשעה 6:51

בוקר טוב גם לך? במה זכיתי?

אני כועסת עלייך 

כבר דיברנו על זה, את כועסת על עצמך

נכון, אבל אני כועסת עלייך

למה?

כי הסטיספייר שלי התקלקל

תנחומי, קני חדש, מה את רוצה ממני?

זיון

אז למה את כועסת עלי?

אתה לא חכם כמו שאתה חושב

נכון