לומדת את עצמי לדעת.

תמיד לשבת בבוקר יש קסם משלו. יוצאת למרפסת, מדליקה סיגריה...כיף...הפארק מתחת לבית שקט. 

גם אני שקטה.
הוא נותן לי שקט, ואני עוד לא קבלתי אותו לתוך החיים שלי.
חושבת, אם הצלחתי למצוא את שלווה מה ההתלבטות?
הבטן - זו ההתלבטות, לכן את "לא בעסק" גברת. לא רק "לא בעסק", את לא קיימת...

צילצול פתאומי בטלפון מעלים את המחשבות העמוקות. חבר מפרו מתקשר בוכה, אבא שלו נפטר.

את החברה היחידה שלי, לא הצלחתי להציל אותו, לא השגתי לו כליה.

אני גרועה בלנחם, ממש גרועה. בטח שבת בבוקר...

רגע, איפה הייתי? אה כן.."לא בעסק".

צעדים קטנים בבית...הילד קם מחבק חיבוק כייפי של שבת בבוקר וחצי ישן עדיין "אמא, תכיני לי שוקו טעים שלך בבקשה"...
שמה הכל בצד, האהבה הזו מעל הכל.

המשך יבוא..