לומדת את עצמי לדעת.

לכולנו יש גבולות בחיי היומיום שלא מוכנים לעבור עליהם. 

בטח כשמדובר בבדסמ, שההיכרות, האמון, האינטרקציות ובשלב מתקדם יותר - המערכות יחסים הן כל כך עדינות ושבריריות. 

לכולנו גבולות. חלקם גמישים, חלקם קשיחים. 

גבולות שאנחנו באים איתם למערכת יחסים, לעיתים ביחד נקבעים גבולות חדשים, או מותחים את הקיימים עד כדי העלמתם. 

מבחינתי, ישנם גבולות שאני מביאה איתי, גבולות הרבה יותר עמוקים ממה שצוינו בכרטיס שלי...מניסיוני חלק של גבולות אלו הם גמישים, עם המתאים והראוי. 

אבל ישנו גבול אחד, שהוא הקשיח ביותר. אף אחד לא יצליח לשבור אותו. לאחר שהוא נפרץ, פה אפרוש. 

סופית. ללא עוררין. ללא סיכוי שאסלח. ללא סיכוי שאשמע סיבות (או תירוצים...).

והוא שקר. 

פה, איבדת אותי. 

פה, יצאת מהמשחק. 

אין סיכוי לבנות משהו טוב כשכבר שקרת פעם אחת, לא אצליח להאמין בך גם אם ממש ממש אשתדל. 

השקר התגלה והוא כאב לייק המאדר פאקר. 

בעטת בדלי. 

Game over