שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לומדת את עצמי לדעת.

לפני 5 שנים. 11 באפריל 2019 בשעה 16:40

בשלושה חודשים האחרונים הרגשתי כבויה, צופה על עצמי מבחוץ...מתנהלת על אוטומט.
זה לא קשור להחלטות שקבלתי לאחרונה, איתן אני שלמה וחיה בשלום. את זה הצלחתי להבין...
אני אדם טוטאלי בהכל, בחיים, עם חברים, באמהות, בבית, בעבודה.
חיה ונושמת את חיי יום-יום דקה-דקה, הרגשות שלי כלפי הרוב הם עזים וגם טוטאליים - תשוקה, אהבה, שנאה...
אבל, כששיקרו לי ורימו אותי ניהתי אחרונת הפראייריות. לא ידעתי איך להגיב מול הסיטואציה.
נכבתי, ופעלתי על אוטומט...יום יום חשתי תיסכול, עצבים, כעס. ועדיין...לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי שידיי כבולות. לא רציתי שוב לטלטל את הבית בעוד שינוי.
סוחבת את ההרגשה, חיה...לא חיה.
מקום קשה, ככל שעברו הימים, השבועות והחודשים...כך גם שכחתי אותי. אפילו להתבטא לא יכולתי, השתתקתי כל פעם.
ירדתי עוד ועוד למטה...במקום המקולל הזה.
בלילה כל הרגשות והסערת רגשות התפרצו..לא הצלחתי לישון.
הגעתי בבוקר לגהינום הזה והחלטתי לשים לזה סוף, בלי התראה מוקדמת. בלי לחשוב יותר מידי.
עד כאן.
נפתחו לי הראות, האויר נכנס, ומכאן...הכל התחיל לרוץ.
הדיבור זרם, הצחוק התפרץ, הדם קיבל את החמצן שהיה צריך.
אין לי מושג למה אני כותבת את כל זה, בטח לא אחרי תקופה שלא יצא ממני כלום.
חלק מהניקוי מערכת שאני עוברת.

תאהבו את עצמכם, זה חוזר. 

כותבת לא כי אני צריכה - כי אני רוצה. ❤

אמון מלא - הנה היא חזרה.
לפני 5 שנים
RedAnarchy - ❤
לפני 5 שנים
RedAnarchy - ❤
לפני 5 שנים
אמון מלא - פעמיים... מרגש
לפני 5 שנים
Magma​(נשלטת) - 💋...Go girl
לפני 5 שנים
Sheda - אלופה!!❤
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י